זהר

קעח) ואי תימא, הא גנתא דבארעא, ביומא דשבתא יתבא בריקנייא בלא נשמתין דצדיקיא. לאו הכי. אלא נשמתין אזלין, ונשמתין אתיין. נשמתין סלקין, ונשמתין נחתין. נשמתין אזלין מגו גנתא, ונשמתין אתיין לגו גנתא. כל אינון נשמתין דצדיקייא, דמתלבנן ביומי דחול, ועד לא עאלו לגו גנתא, בשעתא דאלין נפקין, אלין עאלין וגנתא לא אשתאר בריקניא. ברזא דלחם הפנים ביום הלקחו.

פירוש הסולם

קעח) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי גן עדן הארץ ביום השבת הוא ריק בלא נשמות הצדיקים. אינו כן, אלא נשמות הולכות ונשמות באות, נשמות עולות ונשמות יורדות, נשמות הולכות מן הגן, ונשמות אחרות באות לתוך הגן, כל אלו נשמות הצדיקים, המתלבנות להטהר בימות החול, ועוד לא נכנסו לגן עדן התחתון, בשעה שנשמות אלו יוצאים מגן עדן, לג"ע העליון, נכנסים אלו לגן עדן התחתון, והגן אינו נשאר ריק, והוא כמו לחם הפנים ביום הלקחו. שמשימים אחרים במקומם.