פירוש הסולם
קעח)
ובאלין שפוון אתחזי וכו': ובשפתיים אלו כשנפתחות, נראה הפה. הרוח היוצא מן הפה, מתלבשים בו כמה אלף ורבבות. וכשהרוח מתפשט, מתלבשים בו נביאים הנאמנים. וכולם נקראים פה ה'. כשהדיבורים יוצאים מן הפה, ומדובבות בשפתים, המה מאירים לכל ח"י אלף עולמות, עד שנקשרים כולם יחד בח"י דרכים ושבילים. הנודעים.
ביאור המאמר, כבר ידעת שהפנים מתחלקים למל"צ דצלם, שב' אודנין ומצחא הם בחינת חב"ד דפנים והם
ם' דפנים.
(כנ"ל אות מ"ג) וב' עיינין וחוטמא הם חג"ת דפנים, והם
ל' דפנים
(כנ"ל אות נ') וב' שפתים ולשון הם נה"י, והפה הוא מלכות והם
צ' דצלם דפנים. גם ידעת ההפרש שביניהם, כי ב
ם' דצלם אין החכמה מתגלה שם אלא הם חסדים בלבד
(כנ"ל אות מ"ב) וב
ל' דצלם כבר החכמה מתגלה, אבל לא לצורך עצמו אלא להשפיע אל ה
צ' דצלם, שב
צ' דצלם הוא מקום גילוי החכמה. וכן נתבאר שבמקום יציאת ה
י' מאויר וגילוי החכמה, אין שם מקום לשערות
(כנ"ל אות מ"ג) וז"ש
(באות קע"ו) אלין שערי לא חפיין על שפוון, כיון שהם נצח והוד, ובחינת המקום של גילוי החכמה, ע"כ אין השערות מכסות עליהן.
ושפוון כלהו סומקין כוורדא. כי החכמה המתגלה שם, הוא בחינת חכמה דקו השמאל, שנבחן לגוון אדום.
שפוון מרחשן גבורה, מרחשין חכמתא, כלומר, שהחכמה המתגלה על השפתים, הוא גבורה, דהיינו מקו שמאל הנקרא גבורה.
באינון שפוון תליין טב וביש, חיי ומותא, כי בעת שהחכמה נכללת עם חסדים נמשך ממנה הטוב והחיים, ובשעה שאינה נכללת עם חסדים נמשך ממנה הרע והמות.
מאלין שפוון תליין מאריהון דאתערותא וכו'
בתרי גווני ברחמי ובדינא, וע"ד אקרי עיר וקדיש. דהיינו אם מקבלים החכמה בבחינת ממטה למעלה אז דנים הבתי דין לרחמים ונקראים, קדיש. ואם רוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה, דנים אותם בתי הדין, לדין בלי רחמים.
ובקטנות, או בשליטת קו השמאל לבד, נחשבים נו"ה לבחינה אחת, והפה, שמשם השפעת החכמה הנקראת דבור, הוא סגור ואין שם דבור. אלא בגדלות כשקו האמצעי מקיים הארת שניהם אז הנצח והוד שהם השפתים נפתחות והדבור מתגלה. וז"ש
(באות קע"ח) ובאלין שפוון אתחזי פומא, כד אתפתח. דהיינו בגדלות כשנפתחות השפתים שה"ס נצח והוד לב' בחינות, אז נראה הפה, דהיינו השפעת פה ה', שה"ס הארת החכמה. וז"ש,
רוחא דנפיק מן פומא ביה מתלבשין כמה אלף ורבבן. המספר אלף מורה על המדרגות הנמשכות מחכמה. בסו"ה ואאלפך חכמה, והמספר רבבות יורה על המדרגות הנמשכות מחסדים, ואומר שכל אלו מתלבשים ברוח החכמה היוצא מפה ה'.
וכד אתפשט, דהיינו כשנתפשט הרוח לנצח והוד דגוף ז"א,
מתלבשין ביה נביאן מהימנא, שמשם מקבלים נבואתם.
כד מלין נפקין מן פומא וכו'
מתנהרין לכלהו תמני סרי אלפין עלמין, ה"ס היסוד המשפיע חכמה, שה"ס
חי ע"ש אור החכמה שנקראת חיה. וה"ס אלפין שהוא מספר החכמה כנ"ל. וה"ס עלמין, ע"ש העלם החכמה, כי עולם הוא מלשון העלם. כי הוא משפיע החכמה למלכות ובמלכות היא מתגלה. וז"ש,
עד דמתקטרין כלהו כחדא בי"ח אורחין ושבילין, דהיינו עד שמתקשרים ביסוד דמלכות, שגם הוא נקרא חי, בסוד דוד מלך ישראל
חי וקים. והכלי קבלה שלה מכונים אורחות ושבילים. כי בה מקום הגילוי.
