זהר

קעח) וחדוון לא עאלין קמיה, ופולחנא לא אתעביד קמיה לעילא, עד דישראל עבדין לתתא. כל זמנא דישראל משתכחין בפולחניה דמאריהון לתתא, הכי נמי לעילא. בזמנא דישראל בטלי פולחנא לתתא, בטלי לעילא, ופולחנא לא אשתכח לא לעילא ולא לתתא. ועל דישראל בטלו פולחנא דקב"ה כד שראן בארעא, הכי נמי לעילא, כ"ש לבתר.

פירוש הסולם

קעח) וחדוון לא עאלין וכו': ושמחה אינה נכנסת לפניו, ועבודה לא נעשית לפניו למעלה, עד שישראל עושים למטה. כל זמן שישראל נמצאים למטה בעבודת אדונם, כן הוא למעלה. ובזמן שישראל מבטלים העבודה למטה, מתבטלת ג"כ למעלה, ועבודה אינה נמצאת לא למעלה ולא למטה. ומשום שישראל בטלו עבודת הקב"ה כשהיו שורים בארץ, היה כן למעלה, ומכ"ש אח"כ בגלות.