זהר

קעח) ת״ח, כד בעו ישראל למכבש לארעא דכנען, אקיפו לה שתא יומין. חדא בכל יומא, לקבל אינון זכאי קשוט, דעליהון מתקיים עלמא. וביומא שביעאה ז׳ זמנין, לקבל יומא דשבתא, דאיהו לקבל צדיק, דאיהו זן להו, ומקיים להו. דכתיב, חצבה עמודיה שבעה, וכתיב וצדיק יסוד עולם. איהו יסודא ועקרא דכל אינון זכאין. ואי לאו זכותהון דצדיקייא, לא הוו יכלין למכבשה. הה"ד, לא בצדקתך וביושר לבבך וגו', למען הקים את הדבר אשר נשבע לאבותיך.

פירוש מעלות הסולם

קעח) ת״ח כד בעו וכו׳: בוא וראה, כשרצו ישראל לכבוש את ארץ כנען, הקיפו אותה היינו את יריחו ששה ימים, פעם אחת בכל יום. כנגד אלו ששה צדיקי אמת, שעליהם מתקיים העולם. שהם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד. וביום השביעי שבע פעמים נגד יום השבת. שהוא כנגד צדיק. שהוא יסוד, שהוא זן אותם, ומקיים אותם. שכתוב, חצבה עמודיה שבעה. וכתוב, וצדיק יסוד עולם. הוא היסוד והעיקר של כל אלו הצדיקים. ואם לא זכותם של הצדיקים הללו, לא היו יכולים לכבוש אותה. ז״ש לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת וגו׳ למען הקים את הדבר אשר נשבע ה׳ לאבותיך וגו׳.