זהר

קעז) וע״ד, אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא, אלא בצלותא, ובברכאן, ובשמא דקב״ה. והא אוקימנא, דאינון אתערו דשמא קדישא, ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן, ממנן בההוא זקיפו דלהון, עשרה שליטין, כמה דאוקמוה. וכהנא בעי לברכא בעינא טבא, באסתכמותא דשכינתא, כמה דאתמר.

פירוש הסולם

קעז) וע״ד אסיר ליה וכו׳: וע״כ אסור לו לאדם לזקוף אצבעותיו בזקיפה בחנם, אלא בתפלה, ובברכות, ובשמו של הקב״ה. וכבר העמדנו, שזקיפת אצבעות היא התעוררות השם הקדוש, וסוד האמונה. זקיפת האצבעות ממנים בזקיפתם עשרה שליטים. משום שהאצבעות רומזות על גילוי חכמה (כנ״ל בראשית א׳ דף ק״כ ד"ה אצבען ע״ש) וכתוב, החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים (קהלת ז׳). כמו שהעמדנו. והכהן צריך לברך בעין טובה בהסכמת השכינה, כמו שלמדנו.