זהר

קעז) יומא חמישאה, לקבליה דמשה. יומא שתיתאה, לקבליה דאהרן ואינון ששת ימי בראשית דלעילא. אינון דרמיזין בקרא, לך ה׳ הגדול״ה והגבור״ה והתפאר״ת והנצ״ח וההו״ד כי כ״ל. ואינון חולקהון דצדיקייא, ברזא דא: הגדול״ה, ברזא דאברהם. הגבור״ה, ברזא דיצחק. והתפאר״ת, ברזא דיעקב, הנצ״ח, חולקא דמשה. ההו״ד, חולקא דאהרן. כי כ״ל, לקבליה חולקא דיוסף. הממלכ״ה, חולקיה דדוד. ויוסף שבת אקרי לתתא, לקבל צדיק חי עלמין, דאקרי שבת לעילא. ובגין כך כתיב, על כן צוך ה׳ אלהיך.

פירוש מעלות הסולם

קעז) יומא חמישאה לקבליה וכו׳: יום חמישי הוא כנגד משה, שהוא נצח. יום הששי הוא כנגד אהרן שהוא הוד. ואלו ששת ימי בראשית שלמעלה, אותם הרמוזים בפסוק, לך ה׳ הגדול״ה והגבור״ה והתפאר״ת והנצ״ח וההו״ד כי כ"ל. והם חלקם של הצדיקים בסוד זה: הגדולה שהיא חסד ה״ס אברהם. הגבורה, ה״ס יצחק. התפארת ה״ס יעקב. הנצח, הוא חלקו של משה. ההוד, הוא חלקו של אהרן. כי כל, הוא כנגד חלקו של יוסף שהוא יסוד הנקרא כל. הממלכה, היא חלקו של דוד. ויוסף נקרא שבת למטה, דהיינו יום השבת. כנגד צדיק חי העולמים, שנקרא שבת למעלה שהוא יסוד, הנקרא כל. ומשום זה כתוב על כן צוך ה׳ אלקיך לעשות את יום השבת, לכפר על עון מכירת יוסף. (כנ"ל אות קע"ד).