זהר

קעו) ועל דא הכא, כהנא רבא שוי לון על לביה, לדכרא להון תדיר, דכתיב ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו לפני יי' תמיד. ובגין כך, כלא איהו ברזא דתריסר, תריסר עלאין טמירין לעילא, דאתגניזו ברזא עלאה קדישא, ואינון רזא דאורייתא, ונפקי מקול חד דקיק והא אוקמוה. תריסר אחרנין טמירין לתתא, כגוונא דלהון, ונפקי גו קלא אחרא, דאיהי אבן דכתיב, משם רועה אבן ישראל.

פירוש הסולם

קעו) ועל דא הכא וכו': ועל כן כאן, שם אותה הכהן גדול על לבו לזכור אותם תמיד. שכתוב, ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד. ומשום זה הכל הוא בסוד י"ב, י"ב אבנים עליונות צפונות למעלה, שנגנזו בסוד, העליון הקדוש, שהוא ז"א, והם סוד התורה, דהיינו ז"א שנקרא תורה, ויוצאות מקול אחד דק, שהוא בינה, וכבר העמידוהו, שתים עשרה אבנים אחרות צפונות למטה במלכות כעין אותן שלמעלה בז"א, ויוצאות מתוך קול אחר, שהוא אבן, שכתוב, משם רועה אבן ישראל. דהיינו המלכות.