זהר

קעו)) וילך איש מבית לוי. רבי יוסי פתח דודי ירד לגנו לערוגת הבושם וגו'. לגנו: דא כנסת ישראל, בגין דהיא ערוגת הבושם, דאיהי כלילא מכל זיני בוסמין וריחין דעלמא דאתי. בשעתא דקודשא בריך הוא נחית לגנתאדא כל אינון נשמתהון דצדיקיא, מתעטרן תמן, כלהו יהבי ריחא, כמד"א וריח שמניך מכל בשמים, אלין אינון נשמתהון דצדיקיא, דאמר רבי יצחק, כל אינון נשמתין דצדיקיא, דהוו בהאי עלמא, וכל אינון נשמתין, דזמינין לנחתא להאי עלמא, כלהו בגנתא דא קיימין.

פירוש הסולם

קעו) ​וילך איש מבית לוי: ר' יוסי פתח, ​דודי ירד לגנו לערוגת הבושם. לגנו, זהו כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא, משום שהיא ערוגת הבושם, להיותה כלולה מכל מיני בשמים וריחות של עולם הבא, שהוא בינה. בשעה שהקב"ה יורד לגן זה, שהיא הנוקבא, כל נשמות הצדיקים מתעטרים שם, דהיינו שמקבלים מוחין והארות, כולם נותנים ריח, כש"א, ​וריח שמניך מכל בשמים, שהם נשמות הצדיקים, המכונים בשמים, ועל שמם נקראת הנוקבא ערוגת הבושם. שאמר ר' יצחק כל אלו נשמות הצדיקים, שהיו בעולם הזה, וכל אלו הנשמות העתידות לרדת לעולם הזה, כולם עומדים בגן הזה, שהיא הנוקבא.