זהר

קעו) ת"ח כד ב"נ עביד לויה לחבריה, איהו אמשיך לשכינתא לאתחברא בהדיה. ולמהך עמיה באורחא לשזבא ליה. ובג"כ בעי ליה לב"נ ללוויי לאושפיזא, בגין דחבר ליה לשכינתא, ואמשיך עליה לאתחברא בהדיה.

פירוש הסולם

קעו) ת"ח כד ב"נ וכו': בוא וראה. כאשר האדם עושה לויה לחבירו, הוא ממשיך השכינה להתחבר עמו, וללכת עמו בדרך להציל אותו, ומשום זה צריך האדם ללוות את ארחו, משום שמחבר אותו אל השכינה, וממשיך עליו השכינה להתחבר עמו.