זהר

קעו) ת״ח, מלין דקא עבדי, מתערין מלין לעילא. כגוונא דא בפרישו דאצבען דכהנא לתתא, אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא, דמתערין מלין לעילא. דהא באתערותא דלתתא, אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה דוכתי. והיינו טעמא דלולב, והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא עשר אצבען, מתערי שכינתא לשרייא עלייהו. מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא, וכלא בשעתא חדא.

פירוש הסולם

קעו) ת״ח מלין דקא וכו׳: בוא וראה, הדברים שעושים למטה מעוררים דברים כנגדם למעלה. כעין זה בפרישת האצבעות של הכהן למטה, מתעוררת השכינה לבא ולשרות עליהן. וכן כמה דברים הם בעולם שמעוררים דברים למעלה, כי בהתעוררות שלמטה, מתעורר כח אחר למעלה. וכבר העמדנו בכמה מקומות. וזהו הטעם של נטילת לולב, וזהו הטעם של תקיעת שופר. וכמו שהם בענין זה עשר אצבעות, כן מתעוררת השכינה לשרות עליהן, ומתעוררות עשר מדרגות אחרות למעלה, שהן ע״ס דז״א, להאיר, והכל בשעה אחת.