זהר

קעה) תא חזי, יעקב כד הוה אזיל לחרן, מה כתיב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. אלין תריסר אבנין קדישין, וכלהו אתעבידו חד אבנא, דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. וקרי להו אבן, מאי טעמא. בגין דכלהו תריסר אבנין, אתכלילו באבנא חד קדישא עלאה, דאיהי לעילא מנהון, דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים.

פירוש הסולם

קעה) תא חזי יעקב וכו': בוא וראה, יעקב, כשהיה הולך לחרן מה כתוב, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. אלו הן שתים עשרה אבנים הקדושות, שהן בחינת י"ב שבטים שבמלכות, דהיינו חו"ג תו"מ, שבכל אחד ג' קוין, וכולן נעשו אבן אחת, שכתוב, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. וקורא אותה אבן, מהו הטעם. הוא משום שכל שתים עשרה אבנים נכללו באבן אחת קדושה עליונה שהיא למעלה מהם, דהיינו המלכות הנקראת אבן, שכתוב, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים. וע"כ גם בחינת י"ב שבטים שלה נקראים ג"כ אבנים.