זהר

קעה) ועם כל דא, דהאי קרא, הא אוקמוה חברייא, לגבי אלהים אחרים. כד"א ראו עתה כי אני אני הוא, דא קב"ה ושכינתיה, דאתמר בהו אני וה"ו. ואין אלהים עמדי, דא סמא"ל ונחש. אני אמית ואחיה, אני אמית בשכינתי, למאן דאיהו חייב, ואני אחיה בה, למאן דאיהו זכאי. ואין מידי מציל, דא יד הוי"ה דאיהו הוי"ה יוד הא ואו הא, ואיהו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. וכלא קשוט, אבל מה דאתמר לעילא עלת עלאה דאיהו עלת על כל העלות, והאי רזא לא אתמסר לכל חכימא ונביאה.

פירוש הסולם

קעה) ועם כל דא דהאי קרא, הא אוקמוה חבריא לגבי אלהים אחרים: ועם כל הרוממות שבהכתוב הזה, פירשוהו החברים כלפי אלהים אחרים. כד"א ראו עתה כי אני אני הוא, דא קב"ה ושכינתיה, דאתמר בהו אנ"י וה"ו, הכתוב אני, אני הוא, קאי על הקב"ה ושכינתו, דהיינו ז"א ונוקביה: אני היינו השכינה, הוא, היינו הקב"ה הנק' והו, ושיעור הכתוב, שלעתיד בגמר התיקון תאמר הנוקבא, ראו, כי אני וה"ו אחד, דהיינו סוה"כ ​והיה אור הלבנה כאור החמה. שהנוקבא שוה אל הז"א. ואין אלקים עמדי, דא ס"ם ונחש, הכתוב ואין אלקים עמדי, הכונה על אלהים אחרים שהם ס"ם ונחש, כי אז יגלה, שהס"ם ונחש לא הפרידו מעולם בין קב"ה ושכינתיה. והיינו כמ"ש בזהר, שאמרו על פי שנים עדים ימות המת, קאי על ס"מ שהוא מת מעיקרו. ולא היה אלא עבד למהר פדות נפשנו. וזהו, אני אמית ואחיה, אני אמית בשכינתי למאן דאיהו חייב ואני אחיה בה למאן דאיהו זכאי, כי אז תתגלה שאני אמית בשכינתי למי שהוא חייב, ואני אחיה בשכינתי למי שהוא זכאי. כלומר, שיתגלה השגחתו ית' למפרע בכל העולם כולו, ואז יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. דהיינו לאפוקי ממה שנדמה לנו בשתא אלפי שני שיש הנהגה המתנגדת להקדושה שהם ס"ם ונחש. בסו"ה ​אשר שלט האדם באדם לרע לו. אבל אז יגלה לעין כל, אני אמית בשכינתי ואחיה בשכינתי, ואין עוד מלבדו.
ואין מידי מציל, דא יד הויה, דאיהו י"ה ו"ה, יוד הא ואו הא ואיהו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו: הכ' ואין מידי מציל, היינו י"ד אותיות שבשם הויה, שהן ד' אותיות של הויה פשוטה, ועשר אותיות של הויה במילוי אלפין, כזה יוד הא ואו הא, וכן הוא י"ד אותיות אשר בשמות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, כלומר ג' הקוין ימין ושמאל ואמצעי מכונים ג' ידים, משום שיש בכל קו י"ד אותיות השם. בקו ימין י"ד אותיות שהן, הוי"ה אלקינו הוי"ה, ובקו שמאל י"ד אותיות כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, ובקו אמצעי י"ד אותיות מהוי"ה פשוטה, ומהוי"ה במילואה כנ"ל. וביאור אלו השמות, הויה אלקינו הויה, וכוז"ו במוכס"ז כוז"ו, (עי' לעיל דף ע"ח ד"ה קדוש), ואלו ב' הקוין נמשכים מחולם ושורק, והם ג"ר אבל קו אמצעי, נמשך מחירק, שה"ס קומת ו"ק בלי ראש, שנמשך על מסך דבחי"א, (כנ"ל דף ט"ז ד"ה וזה אמרו), ועל זה יש שם י"ד אותיות הויה פשוטה, והויה במילואה, הרומזים על כתר וחכמה דכלים ורוח נפש דאורות, וחסרה בינה ותו"מ דכלים, שה"ס כ"ח אותיות דמילוי המילוי שבהויה. (כמ"ש בזהר עקב אות מ"א) וז"ל כ"ח דיליה, יוד ואו דלת, הא אלף, ואו אלף ואו, הא אלף, עש"ה כי מילוי המילוי של י' הוא יוד ואו דלת, ומילוי המילוי של ה' הוא הא אלף, ומילוי המילוי של ו' הוא ואו אלף ואו, וה"ת הוא הא אלף, וזסו"ה ​כי י"ד על כס יה מלחמה לה' בעמלק וגו', כי אין בקו אמצעי אלא י"ד אותיות, ולפיכך אין שם אלא י"ה, וחסרים האותיות ו"ה, שה"ס כ"ח אותיוית דמילוי המילוי, וכל זה הוא מפני שמלחמה לה' בעמלק. וז"ס תפלת משה, ​ועתה יגדל נא כ"ח ה', דהיינו שימשכו כ"ח אותיות אל הי"ד אותיות ויושלם השם הויה בע"ס דכלים ונרנח"י דאורות.
וזה אמרו. ואין מידי מציל דא וכו', פירושו על אלו ב' ידין, שהם י"ד אותיות שבקו אמצעי, החסרה מג"ר, וע"כ היא נוקמת בהרשעים, וי"ד האותיות שבקו שמאל שהם כוז"ו וכו', שהם ג"כ בחינת דינים, ונוקמת ברשעים, ומגלות את היחוד השלם, ולע"ל יראו הכל, שאין מיד"י מציל, כי הביאו את גמר התיקון וכלא קשוט, אבל מה דאתמר לעילא, עלת עלאה דאיהו עלת על כל העלות, והאי רזא לא אתמסר לכל חכימא ונביאה, והכל אמת הן הפירוש הא', והן הפירוש הב', והן מ"ש החברים בביאור הכתוב, אמנם מה שנאמר למעלה, עלה העליונה שהיא עלה על כל העלות, הוא שאמר אני אני הוא, דהיינו עתיק דאצילות, בעת שיתגלה הזווג של מלכות הגנוז, בסוד ראש פנה (כנ"ל דף קנ"ג ד"ה אמנם) הנה סוד הזה לא נמסר לכל החכמים והנביאים. כלומר שלא נמסר אלא ליחידי סגולה שביניהם.