תוכן

קעה) שם בדף ז' ע"ב שורה ח', וז"ל, אשכחנא בספרא דשלמה מלכא, שמא גליפא דשבעין ותרין שמהן, אגליף עלוי בתבין, בגין דאתוון דאלפא ביתא דאגליף ביה אבוי בקדמיתא כו'. דע, כי בחי' רי"ו, הם ג' שמות הוי"ה דמילוי יודי"ן, ע"ב ע"ב ע"ב, הם רי"ו, ואלו הם בדעת העליון דדיקנא עלאה דאריך אפין כמבואר אצלנו בכוונת ק"ש שעל המטה. וכשנותן בה בחינת אלו הרי"ו, אז הם בחינת מיין נוקבין, והם סוד ההוא רוחא דיהיב בה בעלה בביאה ראשונה כנודע. אבל כאשר נותן בה המיין דכורין, בסוד טיפה מזרעת להוליד ולהתקיים, אז הוא סוד שם אחד של מילוי יודין העולה ע"ב. ואז הוא סוד ע"ב תיבין, ואינון אתוון. והנה אביו של חבקוק, לא גליף ויהיב ביה אלא אותם רי"ו אתוון נוקבין, וכשמת, פרחו ממנו. וכשבא אלישע, הוצרך להחזירם, ולאגלפא ביה זמנא תנינא אותו הרי"ו של מיין נוקבין, ואח"ך יהיב ביה ע"ב תיבין דכורין כדי שתתקיים. ועיין באדרא רבא בדף קל"ה ע"ב.