זהר

קעד) בהאי ליליא שמושא דחכימין, באלין נשמתין קדישין דמתעטרן בהו, ואע"ג דהא אוקימנא וכלא חד. ובכל אתר דתשכח לחכימין בהאי מלה, בסטרא דא, ולזמנין בסטרא דא כלא איהו חד, והני מילי הא אוקימנא אבל בזמנא דא, דמתעטרן כלהו בנשמתין ורוחין חדתין יתירין קדישין, כדין איהי זמנא דשמושא דלהון, בגין דליהוי נגידו לההוא שמושא, בנגידו דקדושה, בנייחא עלאה, ויפקין בנייהו קדישין כדקא חזי.

פירוש הסולם

קעד) בהאי ליליא שמושא וכו': בלילה הזו, הוא תשמיש של החכמים, כשמתעטרים בנשמות הקדושות האלו. ואע"פ שכבר העמדנו זה, הכל אחד. ובכל מקום שתמצא בענין זה לחכמים, פעם בדרך זה ופעם בדרך זה הכל הוא אחד. ודברים אלו כבר העמדנו. אבל בעת הזו שמתעטרים כולם בנשמות ורוחות חדשים קדושים, היתרים על ימות החול, אז היא זמן התשמיש שלהם, כדי שימשיכו לתשמיש הזה המשכה דקדושה במנוחה העליונה, ויצאו בנים קדושים כראוי.