זהר

קעג) וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא, ובגין דהוא מסטרא דימינא, אעבר לההוא מדורה, ואעיל ליה לנוקבא דתהומא רבא, ויתיב תמן עד דנפיק שבתא. כיון דנפק שבתא, אצטריך להו לעמא דישראל לברכא על אשא, ונפקא ההוא שלהובא, בברכתא דלתתא, ושליט על ההוא מדורה כל ההוא ליליא, ואתכפיא ההוא מדורה.

פירוש הסולם

קעג) וההוא שלהובא איהו וכו': ושלהבת ההיא, היא מצד ימין, שה"ס נקודת החולט, שבה עלתה המלכות לבינה ונמתקה, (כנ"ל ב"א ט"ו ד"ה ההיא) ומשום שהיא מצד ימין, העביר הדינים של אותה המדורה, והכניסה לנקב תהום הגדול. והוא מטעם כי הקליפה רוצה להתאחז תמיד במקום יותר עליון, וע"כ כיון שניתן מקום לקליפה דמדורת אש להתאחז בבינה ע"י חיבורה עם השלהבת, תיכף עזבה הדינים שלה של המלכות, ועלתה לדינים דשלהבת שהם נאחזים בבינה ונתחברה עמה. (כנ"ל וארא אות ק"ט ק"י בהסולם) ויושבת שם בתהום הגדול עד שיוצא השבת. כיון שיוצא השבת, צריכים עם ישראל לברך על האש. וע"י הברכה מלמטה יוצא השלהבת ויוצא ושולט על מדורה ההיא כל לילה ההוא דמוצאי שבת. ומדורה ההיא נכנע, כלומר שכחה נגנז.