זהר

קעג) עד דהוו אזלי, א"ל רבי יוסי לרבי אלעזר, הא אתמר דכד מיתת רחל, נטלא ביתא מאן דאצטריך, לאתתקנא בתריסר שבטין, כדקא יאות, אמאי מיתת רחל מיד. א"ל, הא למהוי שכינתא מתעטרא כדקא יאות, ולמהוי אם הבנים שמחה. וביה שריא לנטלא ביתא ולאתתקנא. וע"ד, בנימין הוא תדיר במערב, ולא בסטרא אחרא.

פירוש הסולם

קעג) עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, אמר לו ר' יוסי לר' אלעזר, הרי למדנו, כשמתה רחל, מי שהיתה צריכה להתקן בי"ב שבטים, לקחה את הבית, דהיינו השכינה, ושואל, למה מתה רחל מיד, כלומר, מה זה תלוי במיתת רחל. אמר לו, הוא, כדי שתהיה השכינה מתעטרת כראוי, דהיינו שתשיג מוחין דג"ר, ותהיה אם הבנים שמחה, כלומר, רחל מתה כדי ששכינה תתאה, רחל, ושכינה עלאה, לאה, תהיינה לפרצוף אחד, שאז שכינה תתאה, משגת ג"ר, ושכינה עלאה שהיא אם הבנים, היא שמחה בתקון י"ב השבטים ומה שלאה לא מתה, עי' לעיל (ויצא דף צ"ט ד"ה ואי) ובו, בבנימין, התחילה השכינה לקחת הבית ולהתקן. כי היא בחינת יסוד מי"ב השבטים, וע"כ היא הראשונה לתקון השכינה. ועל כן בנימין הוא תמיד במערב, בדגלים. כי יסוד הוא בחינת מערב, ולא בצד אחר.