פירוש הסולם
קעב)
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו דאתכליל משית סטרין כליל מכלא, כגוונא דלעילא: הכתוב נעשה וגו' יורה שהאדם נכלל משש קצוות הכלולים מכל, דהיינו הן מחכמה והן מחסדים, כעין של מעלה, דהיינו ז"א דאצילות, כי ע"כ נאמר בצלמנו כדמותנו, אשר צל"ם יורה על חכמה בינה דעת דמוחין דז"א, ודמות על מוחין דנוקבא.
(כנ"ל בהקדמת הזהר דף רכ"ב בהסולם ד"ה ושורש) בשייפי מתקנן ברזא דחכמתא כדקא יאות, כלא תקונא עלאה, באברים מתוקנים בסוד החכמה כראוי, הכל בתקון העליון, דהיינו כתקון הזו"ן דאצילות בהכלים דנה"י דאו"א, שבהם מקבל המוחין דחכמה מאו"א, כן נתקן האדם בכלים דנה"י דזו"ן דאצילות, שבהם מקבל המוחין דחכמה מזו"ן, ואלו הכלים דנה"י מכונים
שייפי מתקנן ברזא דחכמתא, והם בחינת בינה ותו"מ דעליון, שנפלו בעת הקטנות לרשות התחתון, ואינם נעדרים מהתחתון אפילו אחר שחזרו לעליון, כי אין העדר ברוחני, וע"כ נעשה כל תחתון מוכשר לקבל המוחין של העליון, כי יש לו הכלים דעליון, (
וזה נתבאר, לעיל בראשית א' דף ז' ד"ה וכבר, עש"ה.) והם המכונים בספרים נה"י דעליון המתלבשים בתחתון.
נעשה אדם רזא דכר ונוקבא, כלא בחכמתא קדישא עלאה, הכ' נעשה אדם ה"ס זכר ונקבה, כלומר, השם אדם יורה על זכר ונקבה, והכל בחכמה קדושה העליונה. דהיינו שהכל נעשה כדי שיהיה ראוי לקבל חכמה הקדושה העליונה. כי אין החכמה נמשכת רק בכח הנוקבא,
(כנ"ל דף ק"ד ד"ה ר"ש אמר) וע"כ נברא האדם דכר ונוקבא.
בצלמנו כדמותנו לאשתכלא דא בדא, למהוי הוא יחידאי בעלמא שליט על כלא, ואומר הכ' בצלמנו כדמותנו, אשר צל"ם הם מוחין דדכר, ודמות הם מוחין דנוקבא כנ"ל, שישתכללו הזכר והנקבה זה בזה, כי החסדים מיוחסים להזכר. והארת החכמה להנקבה
(כנ"ל דף ק"ה ד"ה פירוש) והזכר משתכלל בהארת החכמה ע"י הנקבה, והנקבה משתכללת בחסדים ע"י הזכר. ואז נעשה האדם יחיד בעולם ומושל בכל, כמו הזו"ן העליונים. כי אין ממשלה בעולם, דהיינו להכניע כל הקליפות אלא על ידי מוחין שלימים מחכמה ומחסדים.
