זהר

קעב) ועוד שמרה נפשי כי חסיד אני, אלא הכי אוקמוה רבנן. ולא עם הארץ חסיד. דאורייתא אתיהיבת מימינא דקב"ה, דאיהו חסד. ובגין דא, מאן דאתעסק באורייתא, אתקרי חסיד. בגין דא, אמינא לקב"ה, שמרה נפשי, ולא תדון לה כעובדי אלין עמי הארצות, דאתמר בהו ולא עם הארץ חסיד. ואי תימא, כמה עמי הארצות אינון דעבדו חסד. אלא הכי אוקמוה, אי זהו חסיד, זה המתחסד עם קונו. כגון דוד דהוה מחבר. ומאי הוה מחבר. אורייתא דלעילא, הוה מחבר עם קב"ה. ובגין דא, שמרה נפשי כי חסיד אני.

פירוש הסולם

קעב) ועוד, שמרה נפשי וכו': ועוד. שמרה נפשי כי חסיד אני. אלא כך העמידו חכמים, ולא עם הארץ חסיד. כי התורה ניתנה מימינו של הקב"ה, שהוא חסד. ומשום זה, מי שעוסק בתורה נקרא חסיד, משום זה אני אומר להקב"ה, שמרה נפשי, ואל תדין אותה כמעשי עמי הארצות האלו, שנאמר בהם, ולא עם הארץ חסיד. ואם תאמר כמה עמי ארצות הם שעושים חסד. אלא כך העמידו, אי זהו חסיד, זהו המתחסד עם קונו. כמו דוד, שהיה מחבר. ומהו היה מחבר. התורה שלמעלה שהוא ז"א, היה מחבר עם הקב"ה, שהוא מלכות. וזהו נקרא המתחסד עם קונה, שמיחד קב"ה ושכינתו. ומשום זה שמרה נפשי כי חסיד אני.