זהר

קעב) תקוני דזעיר אפין, מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן, כחיזו ב״נ, למשלטא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין. בגין למיתב על כורסייא, דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. כמראה אדם: דכליל כל דיוקנין. כמראה אדם: דכליל כל שמהן. כמראה אדם: דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. כמראה אדם: דכליל כל רזין דאתאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא, ואע״ג דלא אתקיימו.

פירוש הסולם

קעב) תקוני דזעיר אפין וכו׳: תקוניו של ז״א נתתקנו מתקוניו של אריך אנפין, ונתפשטו תקוניו מכאן ומכאן דהיינו מימין ומשמאל ומאמצע, כמראה אדם, כי אדם יורה, על קו האמצעי שכלולים בו ג׳ קוין, בשביל שישלוט בו הרוח של הנסתר מכל נסתר, שהוא א״א, כדי לשבת על הכסא, שהוא מלכות, שכתוב, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. כמראה אדם, היינו כפני אדם הכולל כל הצורות, שג׳ פנים אריה שור נשר, כלולים בפני אדם, וזהו מצד המלכות שבו. כי אדם כולל ז״א ומלכות. עוד כמראה אדם, הכולל כל השמות, כי ז״א נקרא הויה, הכולל כל השמות. עוד כמראה אדם, שבו סתומים כל העולמות העליונים והתחתונים. כי ה״ס קו האמצעי הסותם כל העולמות מבחינת ג״ר דחכמה, מטעם שממעט קו השמאל, שלא יאיר אלא ממטה למעלה (כנ״ל ב״א דף ס׳ ד״ה מחלוקת) עוד כמראה אדם, שהוא כולל הסודות שנאמרו ונתתקנו מטרם שנברא העולם, דהיינו בז׳ מלכים שבעולם התהו, ואע״פ שנשברו ולא נתקיימו.