זהר

קעב) כבד וטחול דא סמא״ל ונח״ש. כבד אשא סומקא, מרה אשא ירוקא, טחול אשא אוכמא, יותרת כלילא דכלהו.

פירוש מעלות הסולם

קעב) כבד וטחול דא וכו׳: כבד וטחול, זה סמאל ונחש, כבד ה״ס דינים דדכורא, שהם דינים דשמאל ונקרא סמאל. טחול ה״ס דינים דנוקבא, והיא מזוהמת המלכות הנבנית מקו השמאל, ונקרא נחש. הכבד הוא אש אדומה, להורות על הדינים שבשמאל הנקרא אדום. מרה, היא הנתלית בכבד, והיא בסוף הדינים דשמאל, שמתגלה הקליפה ממנעולא הנקראת חטאת ומות בסו״ה לפתח חטאת רובץ, והיא אש ירוקה, בסוד שאמרו ז״ל (ע״ז כ:) שפניו של המת מוריקות בטפה אחת שהמרה זורקת בו. טחול היא אש שחורה, ששותה מדם שחור שבכבד, כי טחול הוא דומה למרה ששניהם הם דינים דנוקבא, אלא המרה היא מבחינת דינים דמנעולא, והטחול הוא מבחינת דינים דמפתחא. יותרת הכבד היא כלולה מכולם, הן מדינים דדכורא והן מדינים דנוקבא. כי היא נוקבא דסמא״ל, וצריכה להיות מדינים דדכורא לבד, אלא שהיא זונה, ומתוך שהיא מזנה עם אחרים מעורבים בה גם דינים דנוקבא.