זהר

קעא) ואי תימא, הא תלת מלאכין הוו, האי אשא, והאי מיא, והאי רוחא. אלא, כל חד וחד כליל בחבריה, ובגיני כך, ויאכלו. כגוונא דא ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו. אכילה ודאית אכלו, דאתזנו מן שכינתא, אוף הכא ויאכלו. גרמו לאתזנא מההוא סטרא דאברהם אתדבק ביה, ובג"כ, לא אשארו ממה דיהיב לון אברהם כלום.

פירוש הסולם

קעא) ואי תימא וכו': ואם תאמר, הרי ג' מלאכים היו זה אש וזה מים וזה רוח, כי גבריאל אש, ומיכאל מים, ורפאל רוח, וא"כ רק גבריאל לבדו היה יכול לשרוף המאכל באשו, מה שאין כן מיכאל ורפאל שאינם אש כלל. ומשיב אלא כל אחד ואחד כלול בחברו, ונמצא שכל אחד היה בו אש מים רוח, ומשום זה כתב על כולם ויאכלו. כי היה אש בכל אחד מהם, שהמאכל נשרף בו.
כגוונא דא ויחזו וכו': כעין זה, ​ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו. שאכילה ודאית אכלו, והיינו שנזונו מזיו השכינה, שזה נבחן להם לאכילה. אף ויאכלו שבכאן, גרמו באכילתם, ליזון מאותו צד שאברהם נתדבק בו דהיינו ימין שהוא חסדים, ומשום זה לא השאירו כלום ממה שנתן להם אברהם. כדי להרבות בהמשכת החסדים כמה שאפשר.