זהר

קעא) ואי תימא דלא ניכול להון, בגין דחרשיא דרבהון משה, דהוה פשיט ידיה, האי ידא אית באלין רברבין, דיכלי בחרשין לאתתקפא יתיר. והיינו דכתיב וקסמים בידם, בידיהם לא כתיב, אלא בידם, ידא לקבל ידא, הכי שדר ליה בלק לבלעם.

פירוש הסולם

קעא) ואי תימא דלא וכו': ואם תאמר שלא נוכל להם משום הכשפים של רבם משה, כשהיה פושט ידו, דהיינו ויט משה את ידו על הים וכדומה, הנה יד הזו יש באלו השרים, היכולים בכשפים להתגבר יותר. והיינו שכתוב וקסמים בידם. בידיהם לא כתוב, אלא בידם, דהיינו יד כנגד יד של משה. כך שלח בלק לבלעם.