זהר

קעא) רבי אבא אמר, מאי שנא דמשח משה לאהרן. אלא, בגין דאיהו ברא דההוא אתר מקורא דחיי. וכתיב מוליך לימין משה זרוע תפארתו. ומשה שמש כל אינון ז׳ ימי מלואין, לאשראה כלא עמיה דאהרן.

פירוש הסולם

קעא) ר׳ אבא אמר וכו׳: רא״א, מה השינוי שמשה שהוא ת״ת, משח את אהרן שהוא חסד, הגבוה מת״ת. ומשיב. אלא משום שהוא בן לאותו מקום שהוא מקור החיים, שהוא בינה, וכתוב מוליך לימין משה זרוע תפארתו. ומשה שמש כל אלו ז׳ ימי מילואים להשרות הכל עם אהרן.
פירוש. משה הוא בן הבינה, שה״ס דעת, דהיינו ת״ת שעלה והכריע בין ב׳ קוין של הבינה ונעשה שם סוד הדעת, ויחד אותם זה בזה, והאירם, שמשום זה, כיון דתלת מחד נפקי, שיצאו ג׳ קוין בבינה, חב״ד, חד בתלת קיימא, יצאו ג׳ קוין ונתפשטו גם בת״ת, שהם חג״ת, (כנ״ל ב״א דף רפ״ז ד״ה תלת) ונמצא שמשה שה״ס בן הבינה, דהיינו דעת, הוא גבוה מן החסד, שהחסד הוא התפשטות שלו, שהוא נקרא ימין משה, דהיינו הקו ימין שלו. כמ״ש מוליך לימין משה וגו'. וע״כ שמש משה בז׳ ימי מילואים, כדי להשרות הז׳ ספירות, מן הדעת, על אהרן.