חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות קס

זהר

קס) ר' אלעזר אמר, כל חילין הוו בארעא, ולא אפיקת חילהא, ואינון תולדותיה, עד יום הששי, דכתיב תוצא הארץ נפש חיה, ואי תימא והא כתיב ותוצא הארץ דשא, אלא אפיקת תקון חילהא לאתיישבא כדקא יאות, וכלא הוה גניז בה עד דאצטריך, דהא בקדמיתא כתיב צדייא וריקניא כתרגומו, ולבתר אתתקנת, ואתיישבת וקבילת זרעא, ודשאין ועשבין ואלנין כדקא יאות, ואפיקת לון לבתר. ומאורות הכי נמי לא שמשו נהורא דלהון עד דאצטריך.

פירוש הסולם

קס) רבי אלעזר אמר, כל חילין הוו בארעא, ולא אפיקת חילהא ואנון תולדותיה, עד יום הששי דכתיב תוצא הארץ וגו': ר"א אמר, כל הכחות היו נגמרים בהארץ, שהיא מלכות, והיא לא הוציאה הכחות, שהם תולדות שלה, כלומר שלא הוציאה אותם מן הכח אל הפועל, עד יום הששי, שאז נאמר תוצא הארץ נפש חיה וגו'. דהיינו שהוציאה הכחות שבה אל הפועל ונעשו נפש חיה וכו'. ואי תימא והא כתיב ותוצא הארץ דשא, אלא אפיקת תיקון חילהא לאתיישבא כדקא יאות, ואם תאמר, הרי כתוב ותוצא הארץ דשא, שמשמע שיצאו ונגלו בפועל ממש אלא הפירוש הוא, שהוציאה תקון הכחות להתישב בה ולהגמר כראוי, באופן שתוכל להוציא אותם ביום הששי וכלא הוה גניז בה עד דאצטריך, והכל היה גנוז בה. ולא נגלו עד שהוצרך לגלות, דהיינו ביום הששי, דהא בקדמיתא כתיב צדייא וריקניא כתרגומו, שהרי בתחילה כתוב, והארץ היתה תהו ובהו, שתרגומו צדיא וריקניא, דהיינו שהיתה חרבה לגמרי, ולבתר אתתקנת ואתיישבת וקבילת זרעא ודשאין ועשבין ואלנין כדקא יאות, ואח"כ, דהיינו ביום ג', נתקנה הארץ ונתישבה, וקבלה זרע ודשאים ועשב ואילנות כראוי, ואפיקת לון לבתר, והוציאה אותם לעולם לאח"כ, דהיינו ביום הששי כנ"ל, ומאורות הכי נמי, לא שמשו נהורא דלהון עד דאצטריך ומאורות גם כן, לא שימש האור שלהם בהעולם עד שהוצרך. פירוש, שהאור נברא ביום א', מ"מ לא נגלה האור לעולם עד יום ד', שנתלו בו המאורות להאיר על הארץ.