זהר

קס) ת"ח, כמה הוא חביבותא דקב"ה, לגביה דאברהם, דהא לא נפק מניה יצחק עד דאתגזר, לבתר דאתגזר אתבשר ביה ביצחק, בגין דאיהו כדין זרעא קדישא, ועד לא אתגזר, לאו איהו זרעא קדישא. וכדין איהו, כמה דכתיב אשר זרעו בו למינהו.

פירוש הסולם

קס) ת"ח כמה הוא וכו': בוא וראה, כמה הוא חביבותו של הקב"ה לאברהם, כי לא יצא ממנו יצחק מקודם שנמול. ורק אחר שנמול נתבשר ביצחק, בשביל שהוא אז זרע קודש, ומקודם שנמול אין הוא זרע קודש. ואז הוא כמו שכתוב,​אשר זרעו בו למינהו, דהיינו למין קדוש כמו אברהם.