זהר

קס) כגוונא דא ברזא עלאה. ת"ח בשעתא דעאל אברהם לארעא, אתחזי ליה קב"ה, כמה דאתמר, דכתיב לה' הנראה אליו, וקביל תמן נפש ובנה מזבח לההוא דרגא. לבתר הלוך ונסוע הנגבה, דקביל רוח. לבתר דסליק לאתדבקא גו נשמה, כדין, ויבן שם מזבח לה' סתם, דא היא נשמה, דאיהי סתימא דכל סתימין.

פירוש הסולם

קס) כגוונא דא ברזא עלאה, ת"ח וכו': כעין זה בסוד עליון הוא בהכתובים שלפנינו. בוא וראה. בשעה שאברהם בא לארץ נראה לו הקב"ה. כמו שאמרנו, שכתוב ​לה' הנראה אליו. והשיג שם אור הנפש. ובנה מזבח למדרגה זו. לאחר זה כתוב, ​הלוך ונסוע הנגבה, שהשיג בזה אור הרוח. ואחר כך, שעלה להתדבק תוך אור הנשמה שה"ס בינה הנק' עלמא דאתכסיא. כתוב אז ויבן שם מזבח, סתם. שלא כתוב לה' הנראה אליו. אשר זה הוא נשמה, שהיא סתומה מכל סתום. וע"כ לא כתוב בה לה' הנראה אליו, כמו שכתוב באור הנפש.