זהר

קסט) ואת כל נפש חיה הרומשת, אלין אינון ישראל, דאינון נפש ודאי דההוא חיה, ואקרון גוי אחד בארץ. אשר שרצו המים למיניהם, דאינון משתדלין באורייתא. ואת כל עוף כנף למינהו, אלין צדיקייא דבהון, ובגין כך אינון נפש חיה. ד"א ואת כל עוף כנף כדקא אתמר, אלין אינון שלוחי עלמא.

פירוש הסולם

קסט) ואת כל נפש חיה הרומשת, אלין אינון ישראל, דאנון נפש ודאי דההוא חיה: ואת כל נפש חיה הרומשת, יורה על בריאת הנפש של ישראל, שהם ודאי נפש של אותה החיה, דהיינו הנוקבא דז"א, הנקראת חיה, כי כל עולם האצילות נבחן לאור החיה, וה' פרצופי אצילות נבחנים לנרנח"י של אור החיה, אשר א"א היא יחידה דחיה, ואו"א הוא חיה דחיה, וישסו"ת הוא נשמה דחיה, וז"א הוא רוח חיה, והנוקבא היא נפש חיה, וכיון שישראל נמשכים מן הנוקבא דז"א, נבחנת גם הנפש שלהם לנפש חיה, ואקרון ​גוי אחד בארץ, ונקראים משום זה גוי אחד בארץ. אשר שרצו המים למיניהם, דאינון משתדלין באורייתא, הכ' אשר שרצו המים וגו' יורה על אלו העוסקים בתורה, כי אין מים אלא תורה, וע"י עסק התורה זוכים בנפש חיה, כנ"ל, (בהקדמת הזהר ר"ד אות רט"ז) דכד בר נש לא אתעסק באורייתא לית ליה נפשא קדישא, וכו' וכד אשתדל באורייתא וכו' זכי לההיא נפש חיה. אם האדם אינו עוסק בתורה אין לו נפש קדוש, ואם הוא עוסק בתורה זוכה לאותה נפש חיה. ואת כל עוף כנף למינהו, אלין צדיקיא דבהון, הכ' ואת כל עוף כנף למינהו, רומז על הצדיקים שבין העוסקים בתורה, ובגין כך, אנון נפש חיה, ומשום זה, שהם צדיקים, זכו בנפש חיה. ד"א ואת כל כנף, כדקא אתמר, אלין אינון שלוחי עלמא, פירוש אחר בהכ' ואת כל כנף, הוא כמו שאמרו (לעיל בראשית א' אות ת"י ) שאלו הם מלאכים שליחי העולם. ע"ש.