זהר

קסט) אלא למלכא דאיהו שלים מכלא, דעתיה שלים מכלא, מה ארחיה דההוא מלכא. אנפוי נהירין כשמשא תדיר, בגין דאיהו שלים. וכד דאין, דאין לטב ודאין לביש. ועל דא בעי לאסתמרא מיניה. מאן דאיהו טפשא, חמי אנפוי דמלכא נהירין וחייכן, ולא אסתמר מיניה. ומאן דאיהו חכימא, אף על גב דחמי אנפוי דמלכא נהירין, אמר מלכא ודאי שלים הוא, שלים הוא מכלא, דעתיה שלים, אנא חמי דבההוא נהירו, דינא יתיב ואתכסיא, אע"ג דלא אתחזיא, דאי לאו הכי, לא יהא מלכא שלים, ועל דא בעי לאסתמרא.

פירוש הסולם

קסט) אלא למלכא דאיהו וכו': ומשיב זה דומה, למלך שהוא שלם מכל ודעתו שלם מכל מה דרכו של אותו המלך, פניו מאירים תמיד כשמש. משום שהוא שלם. וכשהוא דן, הוא דן לטוב ודן לרע. ועל כן צריכים להשמר ממנו. מי שהוא טפש, רואה פני המלך מאירים וצוחקים, ואינו נשמר ממנו. ומי שהוא חכם, אע"פ שרואה פני המלך מאירים, אומר, המלך ודאי שלם הוא, שלם הוא מכל, דעתו שלם, אני רואה שבמאור ההיא יושב דין, והתכסה, אע"פ שאינו נראה, שאם לא כן לא יהיה המלך שלם, ועל כן צריכים להשמר.