זהר

קסט) פתח רבי אלעזר ואמר מי זאת עולה מן המדבר וגו'. מי זאת, כללא דתרין קדושין, דתרין עלמין בחבורא חדא וקשורא חדא. עולה, ממש למהוי קדש קדשין, דהא קדש קדישין מי, ואתחברא בזאת, בגין למהוי עולה דאיהי קדש קדשין, מן המדבר,דהא מן המדבר ירתא למהוי כלה ולמיעל לחופה.

פירוש הסולם

קסט) פתח ר' אלעזר וכו': פתח ר"א ואמר, ​מי זאת עולה מן המדבר וגו'. מי זאת, הוא כלל של שתי קדושות, של שני עולמות, שהם בינה ומלכות, בחבור אחד וקשר אחד. עולה, שעולה ממש להיות קדש קדשים, כי מי, שהיא בינה, היא קדש קדשים, ונתחברה בזאת, שהיא מלכות, בשביל שהמלכות תהיה עולה, שהוא קדש קדשים. מן המדבר, היינו כי מן המדבר ירשה זאת, להיות כלה ולהכנס לחופה.
פירוש. הכתוב מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה (שיר השירים ח' ה') המדובר הוא בגמר התיקון בשעתא דכלה עאלת לחופה, כמ"ש להלן. ומפרש מי זאת על הבינה שנקראת מי, ועל המלכות שנקראת זאת, ואומר שאז יהיה מי זאת בכללא חדא, כללא דתרין קדושין, כי מטרם גמר התיקון נקראת רק הבינה קדש, והמלכות העולה אל הבינה מקודשת רק בקדושת הבינה, אבל אז תהיה גם המלכות עצמה קדושה כמו הבינה, ותהיה מי זאת עולה כללא דתרין קדושין. משום דתרין עלמין בחבורא חדא וקשורא חדא. קשורה היינו הצרורא דחיי, שהוא הסיום של המלכות והמסך המעלה או"ח ומקשר כל הספירות כאחת, שהיא תסתיים אז בבחינת י' בשוה עם הבינה לנצחיות, שזהו נק' קשורא חדא. וחבורא חדא היינו כי קומת האור של המלכות תהיה מחוברת בקומת הבינה כאחת ממש. כי אז עולה ממש למהוי קדש קדשין, שהמלכות עצמה עולה להיות קדש קדשים ממש כמו הבינה, ואומרו עולה ממש, היינו כמו קרבן עולה, שהוא קדשי קדשים. כי מ"י שה"ס או"א הוא קדשי קדשים, והוא נתחבר בזאת שהיא המלכות, כדי שתהיה המלכות בבחינת עולה שהיא קדשי קדשים. כי אז נעשה חיבור המ"י בזאת כדי לעשות הזאת עצמה לקדש קדשין. וכיון שכן, הרי אי אפשר עוד שיהיה איזה מיעוט במלכות, אחר שקדושתה עצמה היא קדש קדשין כמו הבינה, וע"כ בלע המות לנצח.
ומ"ש דהא מן המדבר ירתא למהוי כלה ולמיעל לחופה: מדבר היינו מקום נחש שרף ועקרב וכו' וכבר נתבאר לעיל (אות קכ"ד), אשר בחינת התמכין דאורייתא הם נבחנים בעיקר לעושי התורה עשיה, ונמצא שהזווג הגדול הזה דגמר התיקון נעשה מן המדבר דוקא.