פירוש הסולם
קסט)
לעילא נטלא בה"א וכו': למעלה בי"ה, דהויה, לוקחת, הארות המרכבות, ב
ה', שהוא ישסו"ת, שנקודה עליונה, שה"ס או"א עלאין, סתומה בתוכה. וכשהיא לוקחת הארות המרכבות, וכולן בה, הן הארת החכמה מן המרכבות, והן הארת החסדים מנקודה העליונה, אז נעשות כולן כעין זה , שצד אחד הסתים על נקודה העליונה העומדת באמצע, שהיא ה
ו', ההולכת בעגול לעשות גוף לסתום לנקודה זו, האמצעית. וצד השני נשאר פתוח
(כנ"ל אות קט"ו ע"ש) לזווג עם נקודה העליונה, שהיא או"א, שאז נבחן, שנקודה האמצעית שולטת על ד' דמרכבה.
פירוש, מבאר כאן צורת ה
ה', ואיך ב' ההין,
ה' ראשונה, שה"ס ישסו"ת, ו
ה' אחרונה, שה"ס המלכות הן שוות זו לזו. ויש לזכור ענין ג' הבחינות, נשמה גוף ולבוש, המבוארות לעיל
(באות צ"ט וק"ו) כי הארת נקודה העליונה בתוך
ה' ראשונה, בנקודה האמצעית שבה, ה"ס
נשמה, שהארתה בחפץ חסד ולא בחכמה, דהיינו כמו או"א עלאין. והארת ג' קוין העליונים, שה"ס חג"ת, ה"ס
גוף, שבהם נפתחת הארת החכמה, אבל השליטה היא לחסדים. והמרכבות דנו"ה
(כנ"ל אות צ"ב) והמרכבות דד' בתולות
(כנ"ל אות קי"א) ודד' מלאכים
(כנ"ל אות ל"ח) הנה בהם מתגלה החכמה, וה"ס
לבושים. ותמצא, שהארת הנשמה והארת הלבושים הם שני הפכים הסותרים זה את זה, כי הנשמה היא בחפץ חסד ולא בחכמה, והלבושים, הם חפצים בחכמה בעיקר. אמנם גם הגוף, הוא בסתירה מועטת להארת הנשמה, כי הגוף כבר פתח בג' קוין שבו, את אור החכמה, והארת הנשמה היא בחפץ חסד ולא בחכמה. אלא מתוך שאין שליטה בהם רק לחסדים בלבד, יכולה הארת הנשמה להתלבש בגוף. ואינם נחשבים לסותרים זה את זה. ורק הלבושים אינם יכולים להמצא במקום אחד עם הארת הנשמה, ולפיכך הם חופפים מרחוק מבחוץ
(כנ"ל אות קס"ח) ואע"פ שהארת הנשמה יכולה להתלבש בגוף, עכ"ז נחשב הגוף לסותם את הארת הנשמה. משום שהארת הנשמה אינה חפצה אפילו בפתיחת הארת חכמה.
וז"ש,
לעילא, בי"ה דהויה,
נטלא הארות המרכבה העליונה, שה"ס גוף,
בה"א, שהיא ישסו"ת,
דנקודה עלאה, שהיא או"א עלאין
י' דהויה,
סתים בנווה, שנסתמת בתוך הגוף שלה, כי אע"פ שהגוף אינו סותר להארת או"א, עכ"ז הוא סותם אותה כנ"ל.
וכד איהי נטלא לון, וכש
ה' הראשונה דהויה, שהיא ישסו"ת, לוקחת אותם חגת"ם, שהם הגוף שלה,
וכלהו בה, הן הארת הנשמה והן הארת הגוף,
כדין אתעבידו כלהו, כגוונא דא שחצי העגול,
אסתים נקודה עלאה דקיימא באמצעיתא, כנ"ל שהגוף סותם להארת הנשמה, שבתוך נקודה האמצעית ד
ה' ראשונה, כי נקודה האמצעית, מקבלת הארת נקודה עלאה.
איהו ו' דאזלא בעגולא למעבד גופא לאסתמא להאי נקודה, כי המרכבה ד
ה' ראשונה, שהוא הגוף שלה, הוא חגת"ם דז"א, שה"ס הגוף של חצי העגול הנ"ל, המתעגל על נקודה האמצעית, שם הארת הנשמה, וסותם אותה. אבל לא לגמרי, אלא שנשאר חצי עגול פתוח, שזה מורה, שנקודה האמצעית שולטת, ואינה עוזבת את הגוף להתעגל עליה ולסתום אותה לגמרי, כצורת
ם' סתומה
(עי' לעיל בהסולם אות קי"ח). ובצד הזה הפתוח, הוא מקום הזווג עם הדכר שלה, שהוא
י' דהויה, שהיא או"א עלאין. הנקראים נקודה עלאה.
