זהר

קסט) ומזיקין דמתגברין על כל אברים דגופא, כמי טופנא דגברו עליה ט"ו אמה, בגין רחב בי"ה, ואסתלק י"ה מן גופא, ואשתאר אלם, בלא ראיה ושמיעה וריחא ודבור. ורזא דמלה, נאלמתי דומיה, דומי"ה: דו"ם י"ה. כההוא זמנא, חמש עשרה אמה, גברו מזיקין על גופא. ואינון ככסלא לעוגיא.

פירוש הסולם

קסט) ומזיקין דמתגברין וכו': והמזיקים המתגברים על כל אברי הגוף הם כמי המבול שגברו עליהם י"ה אמה. משום שחטא בי"ה, ונסתלק י"ה מן הגוף, דהיינו שנסתלק י"ה מן אלקים, ונשאר אלם, בלי ראיה ושמיעה וריח ודבור. וסוד הדבר נאלמתי דומיה, דומי"ה, הוא אותיות דום י"ה. דהיינו כזמן ההוא של המבול, חמש עשרה אמה, גברו המזיקים על הגוף, והם מקיפים את הגוף, כמו תלם המקיף את החפירה והערוגה.
ביאור הדברים. המרה שבגוף ה"ס הגיהנם ויצר הרע, והלב שבגוף ה"ס של העדן הקדושה. וז"ש (באות קס"ז) דכד אתי ליליא תרעין דגיהנם אתפתחו דאיהי מרה. ומן המרה עולים עשנים, דהיינו כחות הדין, אל המוח, וע"כ מסתלקים המוחין, והאדם ישן. וז"ש, ועשנין דילה דמתפשטין שהם כמו עשן הגיהנם, סלקין עד מוחא, והמוחין מסתלקים. ואז, שערי גן עדן שה"ס העינים נסתמים, וז"ש ותרעין דג"ע דאיהו עיינין דלבא, מסתתמין, למה נקראים העינים שערי הלב, משום, דכל נהורא דעיינין מלבא נפקין. והנה הלב הוא גן העדן, והאורות שבו, ה"ס מלאכים המתפשטים, שה"ס שם אלקים, אל כל אברי הגוף, ושולטים עליהם. אבל בלילה, ולא שלטין בנהורין דלבא, דאינון מלאכים דמתפשטין בכל אברים וכו'. ולפיכך בההוא זמנא, בלילה, אינון כלהו נהורין סתימין בלבא ומתכנשין לגביה. שכל האורות המתפשטים לגוף חוזרים ומתאספים לשורשם אל הלב, שה"ס גן העדן. בדומה לתיבת נח, שבזמן התגברות הדינים שה"ס מי המבול, נתאספו כולם אל התיבה, וז"ש כנח ואתתיה וכו'.
והנה במבול כתוב, חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים. אשר חמש עשרה אמה רומז להשם י"ה, שיש באותיות אלקים, גברו המים, הם הקליפות שנתגברו לדחות השם י"ה מן העולם. ואף כאן מתגברים כחות הקליפות ודוחים שם י"ה דאלקים, דהיינו מן אורות הלב, שה"ס אלקים כנ"ל, המתפשטים אל אברי הגוף. וז"ש בגין דחב בי"ה ואסתלק י"ה מן גופא, שנסתלקו אותיות י"ה מן אלקים המתפשט בגוף, ואז ואשתאר אלם, שלא נשאר מן ה' אותיות אלקים אלא ג' אותיות אלם, שזה יורה שהגוף הוא, בלא ראיה ושמיעה וריחא ודבור. שז"ס נאלמתי דומיה, שהוא אותיות דום י"ה, דאלקים ונשאר אלם, וע"כ נאלמתי.