זהר

קסט) רבי יצחק הוה אזיל לקטפורי דאבוי. חמא חד ב״נ, דסאטי בקוטרא דמטולא אכתפוי. אמר ליה, שורטא דקישטא בכתפך אמאי, לא אמר ליה מדי. אזל אבתריה, חמא דעייל במערתא חדא, עאל אבתריה, חמא קטורא דתננא דהוה סליק מתחות ארעא, ועאל ההוא בר נש בנוקבא חד, ואתכסיא מניה. דחיל רבי יצחק, ונפק לפום מערתא.

פירוש הסולם

קסט) ר׳ יצחק הוה וכו׳: ר׳ יצחק היה הולך אל הבציר של אביו. ראה אדם אחד שנטה מן הדרך, עם משא קשורה על כתפיו. אמר לו, חבל המקשט כתפיך למה לך, כלומר, למה קשרת המשא לכתפיך. לא השיב לו כלום, הלך אחריו, ראה שהיה נכנס למערה אחת. נכנס אחריו. ראה קיטור עשן עולה מתחת הארץ, ואיש ההוא נכנס בנקב אחד, ונעלם ממנו. פחד ר׳ יצחק ויצא אל פי המערה. קטפורי, הוא כמו קטפא שהוא תרגומו של בציר (ויקרא כ״ו ה') שורטא, הוא חבל מלשון סרט של צמר (כלאים ט').