זהר

קסח) ערוב: כי האי גוונא, דערבב לון זיני דחכמתא דילהון, ולא יכלין לאתדבקא, ולא עוד, אלא אפילו דהני דאשתכחו בארעא, מחבלן לון בארעא, ומחבלן אורחייהו. ערוב, מאי ערוב. ערבוביא. כמד"א ובגד כלאים. ערוביו: שדך לא תזרע כלאים: זינין סגיאין בארמות ידא.

פירוש הסולם

קסח) ערוב, כי האי גוונא וכו': ערוב, הוא ג"כ כעין זה, שערב מיני מדרגות החכמה שלהם ולא יכלו להשיגן. ולא עוד, אלא אפילו אותן מדרגות החכמה שלהם שכבר נמצאו בארץ, היו משחיתים אותם בארץ, דהיינו שנעשו למזיקים, והשחיתו את דרכם. ערוב, מהו ערוב. ומשיב, הוא ערבוביא. כמש"א ובגד כלאים, שפירושו, תערובת של צמר ופשתים. כמ"ש שדך לא תזרע כלאים, שפירושו, לזרע מינים הרבה במפולת יד. כן ערוב שבכאן, פירושו ערבוביא.