תוכן

קסח) אמנם היו"ד שהיא הנפש, היא אשר באה אצלי, כי אני הוא בחינת המלבוש הנקרא חלוקא דרבנן, הנגלה לכם כנזכר, והנפש אמרה אלי נחמה אחת, והיא שאעפ"י שלא רצו הנשמה והרוח שלו לרדת עמה, עכ"ז היא תעלה ותתקשר למעלה עמהם, נפש ברוח, ורוח בנשמה, ונשמה בנפש דאצילות, ונפש דאצילות ברוח דאצילות, ורוח דאצילות בנשמה דאצילות, כנודע כי התקשרות הזה נקרא צרור החיים, הנזכר בפרשת ויחי, בדף רכ"ד ורכ"ה, ועל ידיהם תקבל הנפש שפע ואור עצום, ואח"כ תרד הנפש אצל החלוקא דרבנן הנזכר, ותחלק לה שלל שפע רב, מאשר לקחה מלמעלה חלופי שכר עבודתה, אשר טורחת לילך בצורת טעון חמרי כנ"ל, ומלמדת רזי תורה לחכמי הדור אשר בעה"ז, ובודאי הוא שנפש ורוח ונשמה של הצדיק העושה כך, מקבלים שפע רב וגדול על הדבר הזה.