זהר

קסח) רזא דא, כד נוקבא לא אתקשרת בדכורא, חפיא לה חד קליפה תקיפא דסתים נהורה. וכד אתקשרת בדבורא, חפיין לה כל הני רתיכין עילאין ותתאין, אינון קליפה קדישא דחפיין לה, ואתלבשת בהו, והיא אתקשרת באת ו"ו.

פירוש הסולם

קסח) רזא דא כד יכו': סוד הזה, הוא, כשהנוקבא, שהיא המלכות, אינה מתקשרת בדכר, שהוא ז"א, אלא שיונקת משמאל דבינה, והיא בחכמה בלי חסדים, מכסה אותה קליפה חזקה הסותמת אורה, והיא חשך, שאינה יכולה להאיר. וכאשר מתקשרת בדבר, שהוא ז"א, ומקבלת ממנו אור החסדים, כל אלו המרכבות העליונות מן יה"ו, והתחתונות שמן המלכות, מכסות אותה, והן קליפה קדושה, המכסה אותה, שהן דוחות את הקליפה הרעה שהיתה סותמת אותה. והיא מתלבשת בהן, דהיינו שנעשו לה בחינת לבוש (כנ"ל בהסולם אות צ"ט ע"ש), אבל היא מתקשרת באות ו'. כלומר שמקבלת ממנו חסדים מכוסים מחכמה, כדרך הארת ז"א. ורק בכלים החיצונים שלה מקבלת הארת החכמה מן המרכבות המסבבות אותה מבחוץ. שנעשו לה לבוש.