זהר

קסח) ת״ח היד נחית מדרגא לדרגא, לאודעא רזא דשמא קדישא למשה. בקדמיתא אהיה, כללא דכלא, סתים דלא אתגלייא כלל, כמה דאמינא. וסימן, ואהיה אצלו אמון וגו', וכתיב לא ידע אנוש ערכה וגו'. לבתר אפיק ההוא נהרא, אימא עלאה, אתעברת, וזמינא לאולדא. ואמר אשר אהיה, זמינא לאולדא, ולתקנא כלא. לבתר שארי לאולדא, ולא כתיב אשר, אלא אהיה: כלומר, השתא יפיק ויתתקן כלא.

פירוש הסולם

קסח) ת״ח היך נחית וכו׳: בוא וראה איך ירד ממדרגה למדרגה, להודיע הסוד של השם הקדוש למשה. מתחילה, אהיה, שהוא כלל הכל, וסתום שלא נגלה כלל. שהם או״א עלאין, כמו שאמרתי. והסימן, ואהיה אצלו אמון וגו'. וכתוב, לא ידע אנוש ערכה וגו'. הרי שהחכמה, שה״ס או״א עלאין, הם סתומים וכתוב עליהם לא ידע אנוש ערכה, כי החכמה נעלמת בהם ואינה ידועה כלל. ואח״כ האצילו או״א עלאין את נהר ההוא, שהוא אמא עלאה, ונתעברה, והיא עתידה להוליד. ואמר אשר אהיה, שפירושו, אני מוכן להוליד ולתקן הכל. לאח״כ תתחילה להוליד, ואז לא כתוב אשר, משום שבשעת לידה נפרד הזווג העליון. כנ״ל. אלא אהיה, כלומר, עתה יוציא ויוליד ויתתקן הכל.