תוכן

קסז) ודע והבן, כי הרע הגמור שנתברר ונעשו אין בו טוב כלל, והם שלשה קליפות החיצונות, אבל קליפה הרביעי לא נתבררה לגמרי, ולכן נשארה בבחינת לבוש, ועוד מתבררת מעט מעט, ונעשית גוף גמור. כי הם כלים שבורים, וחוזרים להחיות. והטוב נתברר, ונעשו בעולמות אבי"ע, אלא בחי' זה טוב מזה, וזה טוב מזה, מן עתיק דאצילות עד חשמ"ל שבעשיה. ונוגה שבכל העולמות, הוא מה שלא נתברר עדיין, וזהו טיקלא דעשיקת נשמתין, כנזכר בסבא במשפטים, כי כשנוגה מתדבקת בלבנת הספיר יסוד, והיא הערלה שעל המילה, ואז עושקת הנשמה. וכשמסתלקת, אינה עושקת. ולכן הזווג בליל שבת, שאין שם דבקות נוגה. ומה שמדבק, חזר להיות תוספת שבת, טוב גמור, מה שאין כן בחול, הנזכר בפרשה ויקהל בביאור עיין שם.