זהר

קסז) ת"ח, בקדמיתא סליק מתתא לעילא, דכתיב וירא ה' אל אברם, וכתיב לה' הנראה אליו. ודא הוא דרגא קדמאה, כדאמרן אבן שלמה. ולבתר הלוך ונסוע הנגבה. דרגא בתר דרגא, עד דאתעטר בדרום, חולקיה ועדביה. לבתר סתים מלה, כד סליק, ואמר לה' סתם, דא עלמא עלאה. ומתמן נטיל בדרגין, ונחית מעילא לתתא, ואתדבק כלא באתריה, כדקא יאות.

פירוש הסולם

קסז) ת"ח בקדמיתא וכו': בוא וראה, מתחילה עלה במדרגות ממטה למעלה. שכתוב ​וירא ה' אל אברם. וכתוב לה' הנראה אליו. וזה הוא מדרגה הראשונה, כמו שאמרנו, שה"ס אבן שלמה, דהיינו מדרגת הנוקבא, (כנ"ל באות ע') שבה נוהג ראיה. ומכאן השיג נפש. ואחר כך כתוב, הלוך ונסוע הנגבה, דהיינו שהלך מדרגה אחר מדרגה עד שנתעטר בדרום שהוא חסד דז"א. שהוא חלקו וגורלו, ומכאן השיג רוח. אחר כך, כשעלה יותר למעלה סותם הדבר, ואומר ויבן שם מזבח לה' סתם, ואינו אומר לה' הנראה אליו. (כנ"ל באות ק"ס) זה הוא עולם העליון. דהיינו בינה, ומכאן זכה בנשמה, (כנ"ל באות ק"ס) ומשם נסע עוד במדרגות. דהיינו שירד למצרים ועלה משם, שבזה השיג מדרגת חכמה שמצד ימין שחסד נעשה לחכמה, כנ"ל. ואח"כ ירד ממעלה למטה, כמ"ש כאן בהכתוב וילך למסעיו כנ"ל. ונתדבק הכל במקומו כראוי ולהיות.