זהר

קסז) סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שניין מכל סטרוי. ומתאחדן פרסא, ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא, אחידן תמניסר רגלי דסמכי ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לד׳ עיבר.

פירוש הסולם

קסז) סמכא חד הוא וכו׳: עמוד אחד הוא יושב ממטה למעלה, ומגרופיא אחד בידו, שהוא כלי לנקות בו פסולת, ובמגרופיא ארבעה מפתחות משונים זה מזה, שהם מכל צדדיו. ונאחזים בפרסא ומורידים אותה ממעלה למטה וכן לעמוד השני השלישי והרביעי. ובין עמוד לעמוד, אחוזים י״ח רגלין של הסמכין, ומוארים בנר החקוק בפרסא ההוא. וכן לד׳ צדדים.
פירוש. כי נתבאר בסמוך שהפרסא נפרס בתוך ד׳ עמודים דכל מדרגה, דהיינו שהמלכות עלתה לבינה שבכל עמוד, וקבלה הבינה הדינים דמלכות ונסתיימה המדרגה במקום בינה. ולא נשאר בכל עמוד אלא כתר וחכמה דכלים וו״ק דאורות. ונודע שו״ק אינם מאירים אלא ממטה למעלה. וז״ש, סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, שמאיר רק ממטה למעלה, משום המלכות שעלתה למקום בינה, וקבלה הבינה דינים דמלכות וע״כ הופרס הפרסא שה״ס דסיום של המלכות במקום בינה. ואין שם אלא ו״ק דאורות המאירים ממטה למעלה. וכן הוא בכל ד׳ סמכין, כמו שמסיים. ולפיכך, צריכים למגרופיא, לנקות הדינים ממקום בינה, ולהוריד הפרסא מבינה למלכות, באפן שבינה ותו״מ יעלו למעלה מפרסא, ויוחזרו ג״ר דאורות לכל עמוד. אמנם מגרופיא זו כלול מד׳ בחינות, שה״ס ג׳ קוין, ומלכות המקבלתם, ומכונים ד׳ מפתחות, שהם פותחים הארת הג״ר שיאירו בכל עמוד.
וז״ש, וחד מגרופיא בידיה, בידיה פירוש בכחו, שבכחו של כל עמוד יש מגרופיא אחד להוריד הדינים ממנו ולהחזיר הבינה ותו״מ דכלים, והג״ר דאורות. ובמגרופיא ארבע מפתחי, דהיינו ג׳ קוין ומלכות המקבלתם, שעל ידיהם נפתחים הג״ר. שניין מכל סטרוי, כלומר שכל מפתח משונה מחברו. ומתאחדן פרסא ונחתין לה מעילא לתתא, שהם נאחזים בפרסא ומורידים אותה ממקום בינה למטה, כלומר, שלא תסיימה במקום בינה, אלא מתחת המלכות, ואז עולים בינה ותו״מ ומתחברים עם כו״ח של כל עמוד, ונשלמו ע״ס דכלים, ונמשכים נרנח״י דאורות.
וז״ש ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי. כי אחר שירדה הפרסה ע״י המפתחות מבינה למטה, למלכות, עלו שם נה״י דכלים, שה״ס בינה ותו״מ הנ״ל, הממשיכים ו׳ קצוות, חג״ת נה״י דג״ר, ונבחן שעלו נה״י לכל קצה וקצה מן ו״ק, שהן ו׳ פעמים ג׳, והם י״ח בחינות נה״י. ונמצא שהמוחין הנמשכים בין עמוד לעמוד, הם י״ח רגלין, כי נה״י נקראים רגלין. וז״ש וכן לד׳ עיבר, כי אלו ח״י בחינות רגלין, ממשיכים המוחין לד׳ רוחות חו״ב תו״מ, וע״כ הם ע״ב בחינות רגלין.