זהר

קסז) אמינא, רבי, רזא דמלה קא בעינא. א״ל כלא אתמר, ות״ח, קרא קב״ה לישראל אדם, כגוונא דלעילא. וקרא להו בהמה, וכלא בחד קרא, דכתיב ואתן צאני צאן מרעיתי וגו׳. ואתן צאני צאן מרעיתי, הא בהמה. אדם אתם, הא אדם. וישראל אקרו אדם ובהמה, ובג״כ אדם ובהמה תושיע יי׳. ועוד רזא דמלה, זכו אדם כגוונא דלעילא. לא זכו, בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ״ש דכלא אית בהו בישראל, הה״ד אדם ובהמה תושיע יי׳.

פירוש הסולם

קסז) אמינא רבי רזא וכו׳: אמרתי, רבי, הסוד של הדבר אני רוצה לדעת. אמר לו הכל אמור, הן הסוד והן הפשט, ובוא וראה, הקב״ה קרא לישראל אדם, כעין של מעלה, שהוא ז״א. וקרא אותם בהמה. והכל בפסוק אחד, שכתוב ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם וגו׳. ואתן צאני צאן מרעיתי, הרי שקרא אותם בהמה. אדם אתם, הרי שקרא אותם אדם. כי ישראל נקראים אדם ובהמה, ומשום זה אדם ובהמה תושיע ה'. ועוד, סוד הדבר, זכו נקראים אדם כעין של מעלה. לא זכו נקראים בהמה. וכולם מתברכים בשעה אחת אדם שלמעלה שה״ס ז״א, הנק' הויה במילוי אלפין שבגי׳ אדם. ובהמה שלמטה, שה״ס המלכות הנק׳ הויה במילוי ההין, שהוא בגי׳ בהמה. וכל שכן שהכל יש בישראל, שגם בישראל יש ב׳ מדרגות אדם ובהמה, דהיינו אותם הנשמות הנמשכות מז״א ואותם הנשמות הנמשכות ממלכות. וז"ש אדם ובהמה תושיע ה׳.