זהר

קסז) לבתר בעא משה למנדע פרטא דמלה מאן הוא, עד דפריש ואמר אהיה, דא הוא פרטא, והכא לא כתיב אשר אהיה. ואשכחנא בספרא דשלמה מלכא, אשר: בקיטורא דעדונא קסטירא בחברותא עלאה אשתכח. כד״א, באשרי כי אשרוני בנות, אהיה זמינא לאולדא.

פירוש הסולם

קסז) לבתר בעא משה וכו׳: אח״כ רצה משה לדעת פרטיות הדבר מה הוא. דהיינו עצם תקון המוחין בישסו״ת בג׳ קוין שמשם יצאו ונאצלו המוחין דז״א. עד שהקב״ה פירש לו ואמר, כה תאמר לבני ישראל אהיה וגו'. שם הזה הוא פרטיותה של ישסו״ת, וע״כ לא כתוב כאן, אשר אהיה. ומצאתי בספרו של שלמה המלך, אשר, פירושו, שההיכל, שהוא בינה, הוא בקשר העדן, שהוא חכמה, שנמצא בחיבור העליון. כמש״א, באשרי כי אשרוני בנות. אף כאן אשר, הוא לשון אושר. אהיה, פירושו, שמוכנת להוליד.
פירוש. כבר ידעת שע״י עלית המלכות במקום בינה דראש א״א, יצאה הבינה מראש דא״א לגוף, שהסו״ה, ונהר, שהוא בינה, יוצא מעדן, שהוא חכמה, שהיא הראש דא״א, וסוד העיבור של זו״ן בבינה נתבאר לעיל שהוא בזמן שהמלכות חוזרת ויורדת מבינה למקומה, ובינה ותו״מ שלה חוזרים אליה, אשר אז גם הראש דא״א מחזיר אליו הבינה ותו״מ שיצאה ממנו, והבינה, שהיא ישסו״ת חוזרת לעדן. וע״כ נקראת אז אשר, מלשון אושר והצלחה, דהיינו מחמת שחזרה לראש א״א שה״ס עדן. וז״ש, אשר, היינו בקיטורא דעדונא קסטירא, שההיכל, שהוא ישסו״ת חזר ונקשר בעדן, שהוא הראש דא״א. בחברותא עלאה אשתכח, שנמצאת אז בזווג עליון עם או״א עלאין. וע״כ נקראת אשר, שזהו כל הצלחתה. אמנם אח״כ, לעת לידה, חוזרים ויוצאים ישסו״ת מראש דא״א ונפרדים מזווג עם או״א עלאין, ואז נקראת אהיה סתם, בלי אשר, משום שנפרדה מעדן. קסטירא, פירושו היכל, כי על בחצריהם וטירותם מתרגם כפרנהון וקסטרוותהון (בראשית כ״ה ט״ז).