פירוש מעלות הסולם
קסז)
ושופר איהו קלא וכו׳:
השופר הוא הקול, ממנו יוצא קול, בתקיעה שברים תרועה, שה״ס שלשת הקוים ימין ושמאל אמצע, תקיעה שה״ס קו הימין מן המוח שה״ס חכמה דימין. שברים שה״ס קו השמאל מן הלב שה״ס חכמה שבקו שמאל דבינה, כמו שאתה אומר לב נשבר ונדכה וגו', הרי כי שברים נוהג בלב, זה הוא מה שכתוב, זבחי אלקים רוח נשברה. הקול בתרועה שה״ס הקו האמצעי, מכנפי ריאה, היינו ב׳ חצאי הריאה, המנשבים באור דחסדים. והכל כלומר כל ג׳ הקוים נכללים בקנה דריאה, ובכנפי ריאה, ונעשו קול, ובפה נעשו דבור. כמ״ש ברע״מ (פרשת פנחס אות רע״ו רע״ז)
וכגוונא דאינון חמשה כנפי ריאה, כלהו פתיחן בלא סרכא לקבלא האי קול, הכי נמי צריכין למהוי חמשא תקונין דפומא כלהו פתיחן בלא סירכא, בחמש תקונין דאינון אחה״ע בגרון וכו׳.
פירוש: סוד השופר הוא בינה וזו"ן דישסו״ת, שבתוכם מלובשים הזו״ן, שעלו עמהם אל הבינה, הנבחנים לקול, כי בסבת עליית המלכות דישסו"ת לבינה דישסו״ת, במצב הקטנות, יצאו ג׳ הספירות בינה תו״מ דישסו״ת, ונפלו לתוך המדרגה שתחתיהם שהיא זו"ן, ונמצא שבינה זו״ן דישסו״ת נתדבקו במדרגת זו״ן בעת נפילתן. ואז בעת הנפילה נקראים בינה וזו״ן דישסו״ת, בשם שופר סתום מכל צדדיו, הן מחכמה, והן מחסדים. (עיין הקדמת ספר הזהר אות רל״ט) וע״י עליית מ״ן מתורה ותפלה של התחתונים נמשכה הארה עליונה מזווג חו"ב, המוציאה את המלכות למקומה, שעי״ז חזרו ועלו בינה תו"מ מנפילתם, ובאו אל מדרגת ישסו״ת, והעלו עמהם גם את זו״ן, מחמת שהיו דבוקים בהם בזמן הקטנות, ונמצא שגם זו״ן עלו ונעשו למדרגת ישסו״ת, והנה נודע כשבינה ותו״מ עולים למעלה, ומתחברים אל הכתר חכמה של ישסו״ת, שלא ירדו אפילו בעת קטנות, אינם נעשים לאחד עם הכתר וחכמה, אלא נשאר הפרש ביניהם, כי ב׳ הכלים כתר וחכמה שלא נפגמו אפילו בעת הקטנות, נעשו לקו ימין, ובינה ותו״מ שעלו נעשו לקו שמאל. והפרש זה נבחן גם כן למחלוקת בין הימין והשמאל, כי קו הימין מסתפק באור החסדים ומחזיק בו, ורוצה לבטל את שליטת קו השמאל. והקו השמאל מחזיק באור החכמה ורוצה לבטל את שליטת הימין שהוא אור החסדים, ותקון אל המחלוקת הזו נעשה ע״י הקו האמצעי שעלה שם למ״ן, שנעשה זווג על המסך שלו, הנקרא מסך דחיריק, והוא המשלים ב׳ הקוים הימין והשמאל, כי מצד אחד ממעט המסך הזה את ג״ר דקו השמאל, ומצד ב׳ הוא מרבה את אור החסדים, ובב׳ אלו הוא מכריח את קו השמאל להתיחד עם הקו הימין, ובזה נמצא אור ו"ק דחכמה דשמאל מתלבש בחסדים שבקו הימין ויכול להאיר. וכן אור החסדים שבקו ימין מתיחד עם החכמה שבקו שמאל ומשיג בזה את אור הג״ר ונשלם קו הימין.
ונמצא שע״י עליית הזו"ן לישסו״ת, נעשה היחוד בין ב׳ הקוים דישסו״ת, שאינם יכולים להאיר זולת ע״י המסך דחיריק שבז״א, שהוא משלים בהם את הקו האמצעי המכריע ב׳ הקוים דבינה, וזה נבחן שיוצאים ג׳ קוים בבינה הנקראים: חכמה, בינה, דעת. ע״י המסך דז״א, ויש כלל שכל שיעור אור שהתחתון גורם שיאיר בעליון, זוכה בו גם התחתון, ולכן כיון שז״א גרם במסך שלו, שיצאו ג׳ קוים חב״ד בישסו״ת זוכה גם הוא בג׳ קוים חכמה בינה דעת, בסוד מ״ש בזהר (בראשית א׳ אות שס״ג)
תלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא.
וזה אמרו
ושופר שה״ס בינה תו"מ דישסו״ת שירדו לתוך זו״ן בעת נפילתן,
איהו קלא כלומר בו מלובשים זו"ן העולים עמו לעת גדלות, ונבחנים בשם
קול משום שעל מסך שלהם נעשה הזווג המייחד הימין והשמאל, וקו האמצעי נקרא
קול. מניה נפיק קלא היינו ז״א, שהוא קול היוצא משופר בסוד
תלת נפקי מחד, שגרם ג' קוים בבינה שהוא ישסו״ת,
חד בתלת קיימא, שגם ז״א קונה את הג׳ קוים,
בתקיעה שברים תרועה, שה״ס ימין
תקיעה ושמאל
שברים, וקו אמצעי
תרועה. ומפרש
תקיעה מן מוחא שה״ס או"א עלאין וחכמה דימין המתלבש בראשו של ז״א.
שברים מלבא, שה״ס חכמה דשמאל דבינה, בסוד ל״ב נתיבות החכמה, המתלבשת בז״א.
כד״א לב נשבר ונדכה וגו' מחמת שבעת גילוי החכמה דשמאל מתלוים עמה דינים קשים לשרוף את הרשעים והחצונים וכל הרוצים לקרב להמשיך החכמה ממעלה למטה.
קלא בתרועה שה״ס הקו האמצעי ומוח הדעת
מכנפי ריאה המאירים בחסדים ונושבים על הלב להשקיט את הדינים שבו.
וכלהו אתכלולי בקנה וריאה, וכל הג׳ קוים נכללים בקו האמצעי,
ואתעבידו קול, כי כל אחד מן הג' קוים נכללים זה מזה ונעשו קול תחת שליטת החסדים.
ובפומא דבור שה״ס גילוי החכמה שבמלכות הנקראת פה, וגילוי החכמה שבפה נקרא דבור. (עיין רע״מ פרשת פנחס אות ת״ד).
