זהר

קסו) רקיע חד אית על ההוא ענפא, פריש לעילא. מההוא רקיע, אזיל טלא ע״ג מעיינא דא, ולא יתיר. כד אסתכל ב״נ לההוא רקיע מרחיק, דמי תכלא קריב יתיר, דמי סומקא. קריב יתיר, דמי ירוק, קרוב יתיר, דמי חוור, דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה, אשתאיב בההוא ענפא, ועביד איבא דא, ואתרבי. ההוא רקיעא, איהו אזיל בגלגולא יתיר, ממה דעיינין יכלין לאסתכלא.

פירוש הסולם

קסו) רקיע חד אית וכו׳: רקיע אחד יש על אותו הענף האמצעי מבחינת הימין, הפרוש עליו מלמעלה. מרקיע ההוא הולך טל על מעיין הזה ולא יותר. כשאדם מסתכל לרקיע ההוא מרחוק, הוא דומה לתכלת. קרב יותר הוא דומה לאדום. קרב יותר הוא דומה לירוק. קרב יותר הוא דומה ללבן, שאין לבן כמוהו בעולם. הטל ההולך ממנו נשאב בענף ההוא, ועושה פרי הזו וגדל. רקיע ההוא הולך בגלגול יותר ממה שהעינים תוכלנה להסתכל בו.
פירוש. ז״א נקרא רקיע, דהיינו שמים. והבחינה שכנגד הענף שבאמצע המים, אשר בז״א, הוא סוד, רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא, שגם הרקיע הוא בחי׳ קו האמצעי של צד ימין. וז״ש, מההוא רקיע אזיל טלא ע״ג מעיינא דא ולא יתיר, להיותו הבחינה שכנגד הענף שבאמצע המעיין, ע״כ הוא משפיע רק לו לבדו ולא לאחר. והזוכה לקבל מרקיע הזה הוא מקבל והולך ממטה למעלה בד׳ מדרגות שלו. וז״ש, כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק, דהיינו בעת שהוא רחוק ורוצה לקבל מדרגה א׳, דמי תכלא, שהוא צבע המלכות. קריב יתיר דמי סומקא, הזוכה יותר רואה בו בחינת השמאל שהוא אדום. קריב יתיר דמי יריק, הזוכה יותר רואה צבע ירוק, שה״ס קו האמצעי ת״ת. הכולל חסד וגבורה. קריב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. שה״ס חסד. וחסד הזה משפיע אל הענף ועושה פירות, וז״ש, טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי, שמן החסד הזה גדל פרי הנ״ל על הענף הזה שבאמצע המעיין. ואע״פ שיש ברקיע כל אלו ד׳ הצבעים הנ״ל, עכ״ז אין בחינתם נמשכת למטה כמו בקו האמצעי הכולל. על דרך שבארנו לעיל אצל הענף האמצעי שבמים, ע״ש. וז״ש, ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא. כלומר שהצבעים מתגלגלים כל כך במהרה עד שהעינים אינן שולטות בהם. וכל ד׳ צבעים שאמרנו לעיל שהוא רואה, היינו בשליטת החסד ע״ד שבארנו בהענף.