זהר

קסו) אמר ר״ש לחברייא, כד אתפריס פריסא דא, דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה, ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא, בוצינא דקודשא בריך הוא, פריסא בארבע סמכין, לארבע עיבר.

פירוש הסולם

קסו) אמר ר״ש לחברייא וכו׳: אר״ש לחברים. כשנפרס פרסא זו, שאתם רואים עלינו, אני רואה שכל התקונים ירדו בתוכה, ומאירים במקום זה. ומפרש. ופרכת אחת, דהיינו פרסא, שהיא נרו של הקב״ה נפרש בארבעה עמודים לארבע צדדים.
פירוש. פרסא ה״ס גבול החדש שנעשה בסבת עלית המלכות דכל מדרגה לבינה דכל מדרגה. שמסבה זו נסתיימת המדרגה בחצי בינה, ושם נפרש פרסא, וחצי בינה ותו״מ יצאו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה להיותם למטה מפרסא של המדרגה. ופרסא זו נתקנה עוד בעולם התהו, אלא מחמת שלא היו תקון קוין בו״ק נתבטלה הפרסא ויצאו ז״ס דעולם התהו בקו אחד שה״ס חד סמכא, וע״כ נשברו ומתו. ואח״כ בעולם התקון נעשה תקון קוין בו"ק באופן שלא תתבטל הפרסא אפילו בעת גדלות, ואז נתקשרו כל התקונים בפרסא הזו. כמ״ש לעיל (אות י״ב) ובתחילת האדרא (באות א') אר״ש לחברייא עד אימת ניתוב בקיומא דחד סמכא, דהיינו בעולם התהו, ואספם לאדרא זו והכניסם בעולם התקון, דהיינו שנתקן תקון קוין בו״ק, באפן שלא תתבטל הפרסא לעולם, ואז נתקשרו כל התקונים בפרסא הזו.
וז״ש, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, דהיינו הפרסא דעולם התקון, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה, שכל התקונים ירדו ונקשרו בפרסא. ומפרש ענין הפרסא בכללות, דהיינו מה שנפעלת על ידה בכל מדרגה ומדרגה. ואומר, וחד פרוכתא בוצינא דקב״ה, דהיינו הפרסא שהיא נרו של המאציל. פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר, כי בכל מדרגה יש כח״ב תו״מ. שבכל אחת מהן ע״ס. וכתר אינו מן המנין, וע״כ יש ד׳ עמודים חו״ב תו״מ, שבכל אחד מהם עשר ספירות. והפרסא ירדה בתוכם, דהיינו במקום בינה שבכל סמכא, וסיימה שם מדרגת הסמכא, ונשארו בה כו״ח, ובינה ותו״מ דכל סמכא, יצאה מן המדרגה. וז״ש, בארבע סמכין לארבע עיבר, שהסמכין נמצאים בארבע רוחות, שחו״ב הם דרום צפון, ות״ת ומלכות, הם מזרח ומערב.