תוכן

קסה) דרך ג', ובו יתבארו שני הדרכים הראשונים, והוא ענין מ"ש ז"ל איש מזריע תחלה, יולדת נקבה. אשה מזרעת תחלה, יולדת זכר. והענין, כי הנה או"א הם ב' אותיות י"ה של שם הוי"ה, ואות יו"ד במילואה הם ג' אותיות, ואמרו בזוהר ובתיקונים, כי י' הוא אבא, ו' ברא, וד' ברתא, שהיא גנתא. ופירוש הדבר הוא: כי הנה עיקר אבא, הוא אות י', שהם י"ס שלו. והנה כאשר הוא מזריע טיפת הזרע, צריך שתהיה כולל זכר ונקבה בודאי, שהם בחי' זו"ן, ואלו הם שני אותיות ו"ד שבמילוי יו"ד. ונמצא כי כאשר האיש מזריע הזרע, טיפת דכורא ונוקבא כחדא. וכשנתנם גו אימא, נתהפכו, ומה שהיו ו"ד, נעשו ד"ו. ולכן צורת אימא, הוא ה', צורת ד"ו, ד' על ו', נוקבא על דכורא. הרי, כי כאשר האיש מזריע, יולדת נקבה תחלה, ואחר כך דכורא. ואחר כך כשהזריע הבינה, הוציאה לחוץ תחלה הזכר, ואחר כך הנקבה, שהם ב' אותיות ו"ה שבשם הוי"ה.