זהר

קסה) ת"ח בהאי עלמא תתאה, צדיק ביה עייל, ומניה נפיק, כד עייל, איהו ברזא דיוסף הצדיק, כד נפיק ברזא דבנימין הה"ד, ויהי בצאת נפשה כי מתה, מאן נפשה, דא צדיק דנפיק מנה.

פירוש הסולם

קסה) ת"ח בהאי עלמא תתאה וכו': בוא וראה, בעולם הזה התחתון, שהוא הנוקבא, הצדיק, בו נכנס וממנה יוצא. כשהוא נכנס הוא בסוד יוסף הצדיק, כשיוצא הוא בסוד בנימין הצדיק, וז"ש, ​ויהי בצאת נפשה כי מתה, ושואל מי הוא נפשה, ומשיב, זהו הצדיק שיוצא ממנה. ופירוש הדברים כבר נתבאר היטב לעיל בדבור הסמוך.