זהר

קסה) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה, ואלין תקונין דבהאי דיקנא, מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין, מכלא אסתימו, ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא, בפשיטותא דלהון כלהון כלילן, כמה דאתמר, אתידע ולא אתידע. טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי, אני יי׳ הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן. וכתיב הוא עשנו ולא אנחנו. וכתיב ועתיק יומין יתיב. באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח, וכתיב אודך על כי נוראות נפליתי וגו׳.

פירוש הסולם

קסה) בתליסר תקונין אלין וכו׳: בי״ג תקונים אלו מתתקן דיקנא הקדוש העליון, ואלו תקונים שבדיקנא הזה, מתתקנים ויורדים להאיר לכמה צדדים, ואינם נראים איך מתפשטים ואיך יוצאים, כי המה סתומים מכל, ונסתרים מכל, אין מי שידע מקום לעתיק הזה. בהתפשטות התקונים הכל כלולים, כמו שאמרנו. הוא נודע ואינו נודע, נסתר ואינו נסתר. כלומר לפי עצמו הוא בלתי נודע ונסתר ובתקונים שלו המתפשטים הוא נודע. עליו כתוב, אני ה׳ הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן. וכתוב הוא עשנו ולא אנחנו. וכתוב, ועתיק יומין יתיב. היינו שיושב במקומו ואין מי שיודע אותו. יושב ואינו נמצא. וכתוב, אודך על כי נוראות נפליתי וגו׳.