זהר

קסה) יברכך יי׳ וישמרך, אלין תלת קראי, וג׳ שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון, ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ״ב אתוון, דסתימין בהני ג׳ קראי, לקביל כ״ב מכילן דרחמי דכליל כלא. ובג״כ כתיב אמור, ולא אמרו, כמה דאוקימנא. אמור. דבעי לכוונא בכל הני סתימין, בכל הני דרגין. אמור: במלין סתימין דלעילא. אמור: חושבן רמ״ח אברין דבאדם חסר חד. מ״ט. דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא, בהני תלת קראי, כדאמרן. להם: לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין.

פירוש הסולם

קסה) יברכך ה׳ וישמרך: בג׳ מלות, יברכך הויה וישמרך, יש ט״ו אותיות, שאלו ג׳ פסוקים שבברכת כהנים, וג׳ שמות, שבכל פסוק, שם הויה אחד, שהם שתים עשרה אותיות, כי בכל שם ד׳ אותיות, ג״פ ד׳ הן י״ב. ועם ג׳ פסוקים הם ט״ו. שהם כלולים כנגדם בט״ו אותיות דיברכך הויה וישמרך. ובכל זה נתכוון הכהן. וכל העליונים והתחתונים מתבשמים בכ״ב אותיות, דהיינו בהשם כ״ב, הסתומות באלו ג׳ פסוקים דברכת כהנים, שהם כנגד כ״ב מדות הרחמים הכוללות הכל. ומשום זה כתוב אמור להם ולא אמרו להם, כמו שהעמדנו (באות קמ״ז) אמור, היינו שצריך לכוון בכל אלו סודות הסתומים הנ״ל, בכל אלו המדרגות. אמור, היינו בדברים הסתומים של מעלה. אמור, הוא בחשבון רמ״ח אברים שבאדם חסר אחד. שסודם נתבאר לעיל (באד״ר אות ש״ט) מה הטעם חסר אחד. משום שבאחד העליון שהוא א״א, תלוים כל רמ״ח, וכולם מתברכים בברכה הזו בג׳ פסוקים אלו, כמו שאמרנו. להם. שכתוב אמור להם. היינו לכלול בברכה ההיא העליונים והתחתונים.