זהר

קסה) ורזא דמלה הכי הוא. אהיה, דא כללא דכלא. דכד שבילין סתימין ולא מתפרשן, וכלילן בחד אתר. כדין אקרי אהיה, כללא כלא, סתים ולא אתגלייא.

פירוש הסולם

קסה) ורזא דמלה הכי וכו׳: וסוד הדבר כך היא. השם אהיה, זה כלל הכלל, שהוא או״א עלאין, שה״ס ג״ר דבינה, שהם תמיד בסו״ה כי חפץ חסד הוא ואינם מקבלים חכמה לעולם. כי כשהשבילים סתומים ואינם מפורשים, דהיינו שהי' הסותמת, היא באויר שלהם, ואינה יוצאת מהם, (כנ״ל ב״א דף רנ"א ד״ה נחית ע"ש) וכלולים במקום אחד. דהיינו שכלולים בראש א״א. כי להיותם בבחינת ג״ר דבינה בסוד כי חפץ חסד, נחשבים כמו שלא יצאו מראש א״א, (כנ״ל בהקסה״ז דף י״ד במראות הסולם ד״ה והטעם) אז הם נקראים אהיה, שהוא כלל הכל, והוא סתום ואינו מתגלה. (כמ״ש כל זה לעיל ב״א אות ו׳ ע״ש).