זהר

קסד) ת"ח, נקודה חד אית, ומתמן שירותא לממני, דהא מה דלגו דההיא נקודה, לא אתידע, ולא אתייהב לממני, ואית נקודה לעילא סתים, דלא אתגליא כלל, ולא אתידע, ומתמן שרותא לממני, כל סתים ועומקא, הכי נמי אית נקודה לתתא דאתגליא, ומתמן הוא שרותא לכל חושבנא, ולכל מנין, ועל דא, הכא הוא אתר לכל תקופות, וגימטריאות, ועבורין, וזמנין, וחגי, ושבתי. וישראל דדבקי בקב"ה עבדי חושבן לסיהרא, ואנון דבקין ביה, וסלקין ליה לעילא, דכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם וגו'.

פירוש הסולם

קסד) ת"ח נקודה חד אית, ומתמן שירותא לממני דהא מה דלגו דההיא נקודה לא אתיידע: בוא וראה יש נקודה אחת ומשם החתחלה למוחין דמנין וחשבון, והוא א"א, הנקרא משום זה ראשית (כנ"ל בראשית א' דף ו' אות ב', ובהסולם) שהרי מה שמלפנים של אותה הנקודה, דהיינו מה שלמעלה מא"א, לא נודע כלל, (כמ"ש שם) ואית נקודה לעילא סתים דלא אתגליא כלל ולא אתיידע, ומתמן שירותא לממני כל סתים ועומקא, ויש נקודה למעלה שהיא סתומה, שאינה נגלית כלל, והיינו בינה דא"א, מבחינת עצמותה המלובשת באו"א עלאין, שהי' לא נפיק מאויר שלהם. אבל משם הוא ההתחלה למנות ולגלות כל סתום ועמוק. והיינו ז"ת דבינה דא"א, המלובשים בישסו"ת, שהם עולים לראש א"א, ומשפיעים הארת החכמה הנקרא מוחין דמנין וחשבון. אמנם עדיין אינם מתגלים כאן בישסו"ת, להיותם בחינת בינה, שכל עקרה הוא אור החסדים בסו"ה כי חפץ חסד הוא. הכי נמי אית נקודה לתתא דאתגלייא, ומתמן הוא שירותא לכל חושבנא ולכל מנין, ויש גם כן נקודה למטה המתגלית, דהיינו הנוקבא דז"א, ומשם הוא התחלת הגלוי לכל מוחין דחשבון ולכל מנין. דהיינו כנ"ל בדברי ר"ש, שלמעלה מסיהרא אין שום גילוי למוחין דחשבון. ועל דא הכא הוא אתר לכל תקופות וגמטריאות ועבורין וזמנין וחגי ושבתי, וע"כ כאן הוא מקום הארת המוחין לכל תקופות וגימט' ועבורים וזמנים וחגים ושבתות, דהיינו כדברי ר"ש לעיל, וישראל דדבקי בקב"ה עבדי חושבן לסיהרא, ואינון דבקין ביה וסלקין ליה לעילא דכתיב וכו' וישראל הדבקים בהקב"ה עושים חשבון, דהיינו שממשיכין מוחין דחשבון להלבנה, דהיינו כמ"ש חז"ל ​ישראל מונים ללבנה ואומ"ה לחמה (סוכה כ"ט) והם מעלים אותה למעלה, להלביש את בינה עלאה, כמ"ש ​ואתם הדבקים בה' אלקיכם וגו'.